אברהם נולד בשנת 1922 בעיר ג’נבה בשוויצריה, למשה ומזל (מטילדה) דלריינה, צאצאים למגורשי ספרד, שהיגרו בשעתם לתורכיה. לפני מלחמת העולם הראשונה, עברו לשוויצריה והשתקעו בה. אברהם עלה ארצה עם משפחתו בשנת 1935 בעלייה לגלית, כלומר עם ‘סרטיפיקאטים’, ומצאו להם מגורים בשכונת שפירא בתל־אביב.

בזמן מאורעות תרצ”ו–תרצ”ט, התגייס אברהם למשטרה כשוטר מוסף – ‘גפיר’. במשך הזמן פתח חנות בשכונת שפירא וכאשר התגייס לשורות לוחמי חרות ישראל, העמיד את החנות לרשות המחתרת לצורך קיום פגישות חשאיות. במשך הזמן הותקן בה מחסן לנשק בתוך סליק.

בשנת 1946 נשא לאישה את שרה לבית קוקוס. זמן קצר לאחר מכן, נפלו לידי המשטרה אופניים שהיו שייכים לו ועליהם חומר מרשיע (עלוני תעמולה). בטרם תגיע אליו המשטרה, יצא אברהם עם אשתו לשוויצריה, לאחר שהשיג המלצה מרופאו שמסיבות בריאות עליו להחליף אקלים. בשוויצריה המשיך לפעול במסגרת לח”י, בעיקר בהדפסת חומר תעמולה והפצתו. כבסיס לפעילותו השתמש בבית דודתו, ללא ידיעתה. בעת הקונגרס הציוני שנערך בג’נבה, הוא הניח על שולחנו של כל אחד מהצירים חומר הסברה של המחתרת.

בשנת 1947, בעודם שוהים בשוויצריה, נולד בנם הבכור, משה. לאחר שובם ארצה, החל אברהם לעבוד בבית חרושת “פרימן” ברמת גן. בשנת 1951 נולדה בִתם מתי (מטילדה) (היום אגרנט), ובשנת 1955 נולד בנם ישראל.

לאחר קום המדינה התגייס אברהם לצה”ל יחד עם כל חברי לח”י. הוא שרת בבסיס חיל הים בחיפה במצפה הפרוז’קטור. זמן מה הוצב בסידני־עלי. בתום המלחמה, לאחר שחרורו מצה”ל, החל לעבוד בעיריית תל אביב–יפו, במפעל המים העירוני. בעת מערכת הבחירות לכנסת, התנדב כפעיל מטעם הליכוד.

לזוג דלריינה שמונה נכדים. אברהם יצא לגמלאות בשנת 1987. שנה לאחר מכן, ביום כ”ד בתשרי תשמ”ט, 4 באוקטובר 1988, נפטר והובא למנוחות בבית העלמין בחולון. היה איש ענו, ישר והגון ומקובל על כל מכריו.