משה רביד, שופט בדימוס ובן דודו של אלכסנדר רובוביץ – “חיים”, כתב דברים לזכרו שהוקראו על ידי צבי רובוביץ’ בטקס יום הזיכרון שנערך כמדי שנה באנדרטת לח”י ביער לח”י, מועצה אזורית גזר:
אני זוכר את אלכסנדר כ”סני” כך כינו אותו בני משפחתו. אני הייתי אז ילד בן שבע. ביקרנו לעיתים קרובות אמי, אחי אודי ואני את אימו של סני שכונתה ‘דודה מרי’, כאשר נכנסנו לדירה הצצתי לצד שמאל וראיתי את סני יושב שקוע בלימודיו. אמי סיפרה לי כי סני לומד לבחינות בגרות כדי להמשיך בלימודיו באוניברסיטה. לימים הוסיפה אמי וספרה לי כי סני סולק מבית הספר ‘מעלה’ שבו למד, מפני שחבר ללח”י ובכך היה סני לאחד מקורבנות ‘הסזון’.
בפעם האחרונה שראיתי אותו, היה כאשר הגעתי לדירה עם סביבון ‘פורפרה’ סביבון שמלפפים עליו חוט ומטילים לרצפה. ניסיתי את מזלי במטבח, אבל נכשלתי והסביבון לא הסתובב. סני קם בפעם הראשונה מכיסאו ולימד אותי כיצד להטיל את הסביבון. אני זוכר את המקרה, כי ימים ספורים אחרי כן, ביום 6 במאי 1947, נחטף אלכסנדר בידי רוי פאראן יחד עם עוד שוטרים, שהיו חברים ביחידה המיוחדת למלחמה בטרור. הוא הובל למדבר יהודה ושם נרצח בעינויים. כך למדתי ממסמך של שירות הידיעות שנמצא בארכיון ההגנה.
מספר ימים לאחר חטיפתו של אלכסנדר, בדרכי לבית הספר תחכמוני בירושלים, ראיתי על קיר בטון חשוף בפינת הרחובות החשמונאים-רש”י שלוש מודעות של לח”י עם תמונתו של סני, מעל לכותרת “היכן הצעיר אלכסנדר רובוביץ'”? דמותו של אלכסנדר, נער רציני, השקוע בלימודיו נחקקה בזיכרוני. היה לי קשה לעכל שהיו שני אלכסנדר: סני, הרציני והשתקן, השוקד על לימודיו ו”חיים” כינויו בלח”י, שהיה נער נמרץ ופעיל. על אלכסנדר הזה לא ידעתי דבר. […]
כנער, ביקרתי בביתם של שושנה ונחמיה רובוביץ’ אחיו של אלכסנדר, שהחזיק שני אוגדנים עם מסמכים וקטעי עיתונות. נחמיה נתן לי לעיין במסמכים וסיפר לי מזיכרונו על סני ועל עדי הראייה. לא יכולתי להסיר את מבטי מהציור של בן ציון דלמן שהיה תלוי בסלון דירתם, שדמותו של אלכסנדר, נער רציני ועצוב, נשקפה מהתמונה. את התמונה ניתן למצוא במוזיאון לח”י. מחקירת הפרשה ונבירה בארכיונים ובאתרים דיגיטליים, למדתי על אלכסנדר אחר. אלכסנדר הגיבור. למרות העינויים הקשים שעבר פיו נשאר חתום. אף אחד מחברי לח”י לא נעצר.
הבריטים ניסו להסתיר את זהות הרוצח של אלכסנדר, אלא שפאראן עצמו עזר במעשיו המבוהלים להוכיח שהוא הרוצח. פאראן שכח את כובעו בזירה כאשר רדף אחרי אלכסנדר. בכובע שמצאו הנערים, עדי הראייה לחטיפה, רשם פאראן את שמו, כאשר אחת משתי אותיות של שמו, ה-R היתה מטושטשת ודמתה גם לאות K. זהות החוטף התבררה בעזרת שני מכתבים אנונימיים שנכתבו בשפה האנגלית והיו מיועדים למרים רובוביץ אימו של אלכסנדר. הכותב האלמוני כתב שמי שחטף את אלכסנדר הוא רוי פאראן. בריחת פאראן לסוריה לאחר מסדר הזיהוי הראשון שהוסתר מהציבור, שבו זוהה בידי שניים מעדי הראיה לחטיפה ובריחתו השניה, לאחר שחזר מסוריה וזוהה שוב במסדר זיהוי נוסף הפנתה אליו את זרקורי העיתונות בארץ ובחו”ל, כמי שרצח את אלכסנדר ונמלט.
