סלבטור נולד בשם יהושע גרון ביום כ’ בטבת תרפ”ו, 6 בינואר 1921 בעיר פלובדיב, בולגריה. אביו, ניסים, היה פועל, ואמו, מטילדה, עסקה בתפירה ובגידול שני ילדיהם. סלבטור למד בגימנסיה בבולגריה. מילדותו למד מוסיקה ונגינה בכינור והצטרף לתזמורת בית־הספר, בה שימש גם כמנצח. המוסיקה הייתה אהבתו לאורך כל חייו ובקיאותו בה הייתה רבה.
בגיל 15 לערך הצטרף עם חבריו מילדות לתנועת בית”ר ומילא בה תפקידים שונים. עבר את מלחמת העולם השנייה בבולגריה יחד עם משפחתו. בחודש פברואר 1946 עלה ארצה בלי הוריו, במסגרת עליית הנוער, והצטרף לאחותו, שלי, שעלתה לארץ לפניו.
לאחר התאקלמות קצרה, הצטרף ללח”י. בלח”י עסק בתפקידים שונים, כגון הפצת חומרי תעמולה. כמו־כן השתתף בקורסים להכרת כלי נשק וחומרי חבלה. השתתף בפעולות התקפה נגד מחנות צבא בריטים ובפעולות הפיצוץ בבתי המלאכה של הרכבת. הוא נתפס עם 22 לוחמים ולוחמות. בפעולה זו נורה בזרועו.
סלבטור וחבריו הועמדו לדין על־ידי הבריטים ונידונו לעונש מוות. בעקבות לחץ שהופעל על־ידי דעת הקהל בארץ ובעולם, הוחלף גזר הדין למאסר עולם. הוא ריצה את עונשוֹ בכלא עכו, זמן קצר בכלא ירושלים ובמחנה המעצר בעתלית.
סלבטור, יחד עם עוד חמישה אסירים מאנשי לח”י ושישה עצורים מאנשי אצ”ל, נלקחו כבני ערובה להבטחת שלומם של החיילים הבריטים עד לפינויים הסופי מהארץ. בני הערובה הועברו למחנה בו שכנו החיילים הבריטים בבת־גלים. סלבטור וחבריו נשארו כלואים במחנה עד ליום 28 ביוני 1948, עד לצאת אחרון החיילים הבריטים מהארץ.
לאחר ששוחרר ממעצרו בבת גלים, גויס לצה”ל, והשתתף במלחמה בחיל־התותחנים. השתחרר מהצבא בשנת 1949.
בשנת 1954 נשא לאישה את רות בן־נאים. לזוג נולדו שלוש בנות, נכדים ונינים. שלושה מנכדיו הצעירים ואת ניניו לא זכה להכיר .
סלבטור עבד בעיריית תל־אביב במחלקת המאור, עד לפרישתו לגמלאות בשנת 1986. תחביביו היו: קריאת ספרי מתח, מדע־בדיוני ומיסטיקה.
סלבטור נפטר ביום כ”א בתמוז תשמ”ט, 24 ביולי 1989 והובא למנוחות בבית העלמין בחולון.
סלבטור גרשון בירידה מהמשאית שהובילה את עצירי בתי המלאכה למשפט
מרדכי סטריוזבר מימין וסלבטור גרשון משמאל
טקס חלוקת אות אסורי המנדט 20.05.1984 - עומדים מימין לשמאל: יהודית רבדל, פרידה ורקשטל, שמעון סינואני, יוסף דרורי, יעקב אלקלעי, אברהם בן הר, סלבטור גרשון, גרשון נסים, יוסף דר, ניסים פנסו. כורעים מימין לשמאל: ידידיה טל, גבריאל ורקשטל, אשר רצון.
חלק ממשתתפי פעולת בתי המלאכה בקרית אתא 1970 מימין לשמאל: סלבטור גרשון, יצחק מרקוביץ, יוסף דרורי, יהודית רבדל, שמעון סינואני, חנה מרפיש, יעקב אלקלעי, אסתר בקמן, משה ערמוני, ניסים פנסו, יעקב קניג.
חנוכת האנדרטה לזכר חללי בתי המלאכה בקרית אתא - 1970. מימין לשמאל: סלבטור גרשון, יצחק מרקוביץ, יוסף דרורי, יהודית רבדל, שמעון סינואני, חנה מרפיש, יעקב אלקלעי, אסתר בקמן, משה ערמוני, ניסים פנסו, יעקב קניג.
סלבטור גרשון
בת גלים - במעצר במחנה – עומדים מימין לשמאל: ידידיה טל (מיטרני), נחום מזרחי, יצחק מרקוביץ, סלבטור גרשון. יושבים מימין לשמאל: פנסו ניסים, גבריאל ורקשטל.
חנוכת האנדרטה לזכר חללי בתי המלאכה בקרית אתא 1970. מימין לשמאל: אברהם בן הר, סלבטור גרשון, יצחק מרקוביץ, יוסף דרורי, יהודית רבדל, שמעון סינואני, חנה מרפיש, יעקב אלקלעי, אסתר בקמן, משה ערמוני, ניסים פנסו, יעקב קניג.
סלבטור גרשון ליד התא בכלא עכו בו שהו חברי לח"י ממשתתפי ההתקפה בבתי המלאכה של הרכבת בחיפה.
עצרת זכרון 40 שנה לעולי הגרדום - רמת גן 11 ביוני 1987
מברק מראש הממשלה יצחק שמיר - לאחר מותו של סלבטור גרשון
מכתב שחרור 12 העצירים מבת גלים. במכתב מופיע השם יצחק ניסים גוריון - שיבוש של שמו של סלבטור גרשון