שרגא נולד ביום י’ בתמוז תרפ”ו, 22 ביוני 1926 בתל־אביב לאברהם ולתמימה וינוגרד, שעלו מרוסיה ב־1921 וכצעד ראשון להתערותם בעם העברי המתחדש במולדתו, עיברתו את שמם. הם הקימו את המפעל הראשון בארץ לייצור נקניק. שרגא למד בבית־הספר התיכון למסחר, אותו סיים בשנת 1943. עוד בשנת 1940 גויס לאצ”ל, לאחר שנודע בביה”ס שסירב לשיר את ההמנון הבריטי בשיעור לאנגלית. בעת הפילוג בחר בפלג של יאיר, מתוך הכרה שהמלחמה לשחרור המולדת קודמת לכל. שרגא היה בין הבודדים שנשארו בלח”י בתקופת הרדיפות הקשות של שלטונות הכיבוש הבריטים ושל הישוב העברי.
בשנת 1943 עבר לרמת־השרון, בה הקימה המשפחה משק, ופעל במסגרת לח”י בשרון. כשהמחתרת החלה להשתקם, צורף למחלקה ו’, המודיעין של לח”י, שהיתה בראשית הקמתה. שליטתו באנגלית תרמה רבות בתרגום ובהבנת מסמכי אויב וכן בזיופם למטרות מיבצעיות. בשנת 1945, כבן רמת־השרון, השתתף בהתנגדות לחיפוש הבריטים אחר מעפילים בקיבוץ שפיים, אף התנדב לתרגם לאנגלית את הצעת הפשרה של המא”ז לדרישותיו של בריגדיר צנחנים בריטי. הוא שינה את דברי המא”ז ואמר לבריגדיר: “כמו שאין לנו מה לעשות באנגליה, כך אין לכם מה לעשות במולדתנו. עופו מכאן, וָלא – נעיף אתכם”. על כך נעצר כ”מנהיג” בהגנה והושב לשבועיים בלטרון.
בשנת 1945 התמנה כאחראי למחלקה ו’ באזור תל־אביב והמרכז, והעביר למחלקת הפעולות מידע שאיפשר, בין השאר, את פיצוץ המפקדה הבריטית בשרונה (היום הקרייה), פיצוץ מפקדת האינטליג’נס ביפו, ניתוקים רבים בקווי הטלפון התת־קרקעי של הצבא הבריטי, החדרת מטעני נפץ למחנות צבא והפעלתם ועוד. הוא השתתף בחלק מפעולות אלה. בשנת 1947 נשלח לפתֵחַ סניפים של מחלקת המודיעין בצפון הארץ, אזור פעולה קשה בו שלטו אנשי ההגנה, ועשה זאת תוך התחמקות ממארבים רבים ששמה ההגנה לאיש הלח”י שהעז לחדור לאזור שנחשב שלה בלבד. בשנת 1950 הצטרף לתנועת העברים של יונתן רטוש, להמשיך לאחר התפרקות לח”י במעש לתחייתה העברית של המולדת העברית ההסטורית בשלמותה.
עם קום המדינה התגייס לצה”ל והשתתף בקרבות חטיבת גבעתי. השתחרר בשנת 1953 בדרגת סרן. עוד בשנת 1950 צורף למערכת ‘מערכות’ וחקר וכתב את קרבות ישראל. בשנת 1968 המשיך בעבודה זו במחלקת היסטוריה של המטכ”ל, עד צאתו לגמלאות בשנת 1991.
כסופר פירסם בשמו רומנים וסיפורים; כן כתב סדרות רבות, ברוח לח”י, לקורא הצעיר, בשמות־העט: און שריג, אבנר כרמלי, איתן דרור ויגאל גולן, שזכו לתפוצה עצומה, ונחשבות לספרות שהשפיעה במידה רבה על עיצוב התודעה הלאומית לדורות של קוראים, ועל התרבות הישראלית.
לשרגא שלושה ילדים ונכדים.
שרגא נפטר ביום כ”ה בטבת תשע”ב, 19 בינואר 2012 והובא למנוחות בבית העלמין בריית שאול, תל אביב.
