יעקב פוליאקוב–פולני בן מתתיהו ודבורה נולד בשנת 1914 בעיר סלונים שברוסיה הלבנה, בה התיישבו הוריו שנתיים קודם־לכן. סבו ואביו היו חסידי חב”ד. הוא למד בבית־ספר “תרבות” ובגימנסיה היהודית בעיר. להוריו היתה חנות־מעדניה, והאם שגידלה את שלושת ילדיה, גם עזרה לאב בחנות. לימים הצטרף יעקב לתנועת “גורדוניה” ותיכנן לנסוע לארץ־ישראל ולייסד קיבוץ. בשנת 1932 החליטה המשפחה לעלות ארצה והתיישבה בהרצליה, שם קנה האב פרדס.

בשנת 1934 הצטרף יעקב להגנה הלאומית והתאמן בנשק. לימים גוייס לאצ”ל. היה מפקד סניף האצ”ל בהרצליה ועסק בין היתר בקבלת עולים חדשים, שהגיעו בעליית “אף על פי”. לפני תחילת מלחמת העולם השניה נשלח לקורס מפקדים, לפולניה, במסגרת ההסכם של האצ”ל עם הצבא הפולני. אַחַר ניהל קורס למפקדים בזופיובקה. שבוע לפני פרוץ המלחמה, הצליח לשוב ארצה והחל להעביר קורסים ללוחמים. עם הפילוג באצ”ל, הלך עם יאיר, ונימנה עם מייסדיו ומפקדיו הבכירים של לח”י. השתתף בארגון קורסים ללימוד נשק וחבלה בשוני ובכפר־סבא, עסק בכל הפעילויות המחתרתיות, ובאחד המקרים נעצר על־ידי הבולשת עם חברו יהושע זטלר, אך שניהם הצליחו להימלט.

בשנת 1941 בשלה בלִבו ההחלטה לעזוב את לח”י בשל פקפוקיו בצדקת הדרך, והוא הצטרף לקיבוץ מעלה־החמישה. למרות עזיבתו את לח”י, היה מבוקש על־ידי הבולשת ותמונתו התפרסמה יחד עם תמונתו של יאיר ואחרים. ב־1942 נחטף על־ידי אנשי “ההגנה” והוסגר לבולשת הבריטית. הוא ישב במחנה המעצר במיזרע ואַחַר בלטרון. באוקטובר 1944 הוגלה יחד עם עצורים אחרים לאריתריאה ולסודן. הוא שוחרר, ובשנת 1946 חזר ארצה והצטרף לקיבוץ בית־השיטה. מאוחר יותר הצטרף לפלי”ם ועם קום המדינה שימש כמפקד בסיס נמל יפו.

בשנת 1949 נשא לאשה את פנינה רובינשטיין ולזוג נולדו שלושה ילדים ונכדים. בשנת 1950 השתחרר מצה”ל ולימים התיישב במושב עולים, “בצרה”, בשרון, וניסה ידו בחקלאות. משלא צלחה הפרנסה מחקלאות, למד והתפרנס משמאות מקרקעין במשרד המשפטים. כתחביב עסק בגילוף עץ ויצירותיו הוצגו בתערוכות בארץ ואף נמצאות בבית יאיר.

כתב ספר אוטוביוגרפי בשם “בלכתך בשדות אימה”.

יעקב נפטר ביום ט”ז בניסן תשנ”א, 31 במרץ 1991 ונקבר במושב בני־ציון.