עפרה בת מרקו ופנינה נולדה בתל אביב בשנת 1930. כאן קיבלה את השכלתה היסודית והתיכונית חלקית. היא הפסיקה את לימודיה התיכוניים כדי להצטרף למחתרת לח”י. תחילה פעלה במסגרת קבוצת נוער בהדרכתה של עדית, לאחר מכן עברה לגיוס חברים וקשר עם אוהדים. באותה עת היתה קשורה מדי פעם לאירגונים פוליטיים על פי הנחיית לח”י.

ביולי 1948 התגייסה לצבא, כְמרבית אנשי לח”י – לחטיבה 8, גדוד 82, אך לא התקבלה לקורס קצינות, בגלל השתייכותה בעבר ללח”י. בתקופת השירות הצבאי עסקה בפעילות במסגרת המחת”ר (מחלקת תרבות וסעד), בין היתר בקשר עם אנשי לח”י, נפגעי הקרבות של הגדוד והחטיבה.

לקראת הבחירות לכנסת הראשונה, הוחלט בלח”י להקים רשימה פוליטית, בין השאר כדי לשחרר את נתן ילין־מור מהכלא. כך הוקמה רשימת “הלוחמים”. לצורך פעילות פוליטית זו שוחררו מהצבא מספר אנשי לח”י, ביניהם חגי אשד ועפרה גולן. התפקיד העיקרי היה להכין את רשימת הממליצים לצורך הצגת הרשימה כרשימה חוקית לכנסת. הייתה זו משימה לא פשוטה, לשכנע אנשים לחתום ולתמוך פומבית באנשי לח”י, בייחוד לאחר רצח ברנדוט.

בשנת 1951 נישאה עפרה למאיר גולן (שרון), איש לח”י. בשנים 1952–1969 גרה המשפחה בחיפה. באותן שנים סיימה עפרה את לימודיה האקדמיים, עבדה כמורה ויועצת. בחיפה נולדו לזוג שלושה ילדים. בשנים 1969–1995 התגוררה המשפחה בבאר שבע, ועפרה המשיכה בעבודתה החינוכית כמפקחת על שירותי הייעוץ התיכוני במחוז הדרום. כן היתה חברה בסגל ההוראה באוניברסיטת בן גוריון, בחוג לחינוך.

בשנים 1984–1988 יצאה בשליחות חינוכית לפריז. משנת 1988 ועד לפרישה היתה מפקחת על בתי ספר יסודיים במשרד החינוך במחוז הדרום. בשנת 1995 פרשה מעבודתה וחזרה לתל אביב והיתה פעילה באירגונים ציבוריים בתחום איכות הסביבה, איכות השילטון וקידום נשים בפוליטיקה.

בעלה, מאיר, נפטר בשנת 1979.

עפרה נפטרה ביום כ”ו בסיון תשע”ט, 29 ביוני 2019 והובאה למנוחות בבית העלמין בחולון. היא הותירה אחריה שלושה ילדים – דקל, דפנה ונוגה, ונכדים.