נעמי (אריקה) נולדה ביום א’ בתמוז תרפ”ג, 15 ביוני 1923 בעיר וינה, בירת אוסטריה, לאביה איגנץ ליאו פלצר ולאִמה מינה. לה אחות בוגרת ממנה. אביה היה איש עסקים ואִמה עקרת בית שדאגה לחינוך שתי בנותיה. כבר בגיל 11 הצטרפה נעמי לתנועת הנוער של בית”ר בווינה, בעקבות אחותה הגדולה. כאשר פלשו הגרמנים לאוסטריה בשנת 1938, למדה נעמי בבית־ספר תיכון, אך כעבור זמן־מה סולקה מבית־הספר, בהתאם למדיניות הנאצית. עד מהרה הפכו החיים באוסטריה לבלתי אפשריים עבור יהודים, ובהסכמת הוריה החליטה לעלות לארץ־ישראל.

נעמי הצטרפה לקבוצת צעירים שאורגנה על־ידי התנועה הרוויזיוניסטית, במטרה לעלות ארצה בדרך בלתי לגלית, במסגרת עליית ‘אף על פי’. הקבוצה הועלתה על אניית מעפילים בשם “ארטימיסיה”, ולאחר שייט של 16 יום ולאחר שהצליחה לחמוק מספינות ההסגר הבריטיות, הגיעה בשלום לחוף נתניה ביום 16 בנובמבר 1938. על החוף המתינו לעולים חברי הארגון והובילו אותם למקום מבטחים. לאחר ההתארגנות, צורפה נעמי לפלוגת בית”ר בנתניה והתגייסה לארגון הצבאי הלאומי. תוך זמן קצר נשלחה לקורס סגנים שנערך בשוני.

בשנת 1941 עזבה נעמי את נתניה ועברה לגור ברמת־גן. בשנת 1942 הצטרפה ללח”י. זמן רב הועסקה בתפקידי קישור. חדרה הקטן על גג הבית שנקרא “בית גריל” שימש בין היתר מדי פעם בפעם כמקום מפגש בין חברי מרכז לח”י לבין נציגים בכירים של ארגון ההגנה. כמו־כן, במשך תקופה מסויימת, אוחסן בחדרה משדר תחנת השידור החשאית של לח”י ופעם אף שודר משם שידור.

בשנת 1946 נישאה נעמי לאברהם (אברשה) בש, איש בית”ר מלטביה, ממפקדי עלייה ב’, חבר אצ”ל ששרת בצבא הבריטי ואחר הצטרף ללח”י. לזוג נעמי ואברהם בש שני בנים ונכדים. אחרי שבניה גדלו, עבדה נעמי כמזכירה במרפאת שיניים במשך 22 שנים.

נעמי נפטרה ביום כ”ו באדר תש”ע, 12 במרץ 2010 והובאה למנוחות בבית העלמין ברישפון.