מרדכי (מיקי) בן אברהם וגילה נולד תרפ”א, אוקטובר 1920 בבודפשט, הונגריה, להורים מסורתיים. אביו היה סוחר אמיד של קונפקציה והלבשה. מיד בילדותו הצטרף לבית”ר ובשנת 1937 עלה ארצה עם קבוצת בית”רים והישר התגייס לפלוגת העבודה בראש־פינה, לה שמר אמוּנים כל חייו, בעלותו לקברו של שלמה בן־יוסף, עולה הגרדום הראשון, בימי הזיכרון השנתיים.

מיקי היה בין תוקעי השופר בכותל ביום הכיפורים. עם פרוץ מלחמת העולם השניה, התגייס לצבא הבריטי ובמחנה העצורים עתלית נפגש לראשונה עם פליטי השואה העצורים בידי הבריטים. בחיפה השתתף בהפגנת מחאה נגד השלטון הזר ונפצע על־ידי שוטר בריטי בראשו עד כדי אבדן ההכרה.

במסיבה מִקרית פגש את שרה לבית אשכנזי, ולימים נשא אותה לאִשה. בהתייעצות עִמה ערק מהצבא והחליט להשתקע בפרדס־חנה, מושבה קטנה, סמויה מן העין. הוא התקבל לעבודה במפעל בלוקים ודירתם נקבעה סמוך למקום העבודה, בצריף עץ קטן בקצה המושבה. כאן נולד הבן הבכור, עמוס. בעקבות שיחה עם שליח לח”י, התגייסו מיקי ושרה למחתרת.

בימי האימה, רדיפות השלטון והיישוב העברי את אנשי המחתרת, נרתם מיקי לכל סוגי הפעילויות: הוא ושרה מפיצים כרוזים בתאי הדואר של בתי המושבה, משליכים חוברות מיציע הקולנוע, ביתו הופך מחבוא של חומרי מלחמה ונשק ובסיס יציאה לפעולה מלחמתית באזור. הבית המבודד הופך גם להיות מדרשה ובית אולפנא להכשרת לוחמים הבאים ללמוד את תורת המלחמה. לימים, לאחר בריחתו של ד”ר אלדד משבי האויב, הוא מוצא מקלט ובית אצל מיקי ושרה. אחר התקפות לח”י על רכבת נשק ומחנות צבא, מקבלים הפצועים עזרה ראשונה בביתם.

לאחר יציאת הבריטים מן הארץ, עברו מיקי ושרה לחיפה. שם נולד למשפחה עוד בן.

מיקי נפטר ביום כ”ז באייר תשמ”ז, 25 במאי 1987. נטמן בבית־העלמין בזכרון־יעקב.