שלום נולד בעיר העתיקה בירושלים להוריו חיים ולולו ביום ג’ באלול תרצ”ד, 14 באוגוסט 1934. אביו היה חוצב, מבוני ירושלים ויקיריה. האם, עקרת בית שגידלה 12 בנים ובנות בחום ובאהבה, למרות הדלות והתנאים הקשים. בן הזקונים של המשפחה, יגאל הי”ד, נפל במלחמת יום הכיפורים.

שלום למד בישיבת “פורת יוסף”, בבית־ספר תלמוד תורה מזרחי ובבית חינוך תיכון. היה חבר תנועת הנוער “עזרא” ולאחר־מכן בית”ר. הושבע ללח”י כנער בשכונת “שערי חסד”. ראשית פעילותו היתה, כשאר חבריו בתאי הנוער, הדבקת כרוזים והפצת חומר תעמולה, אך עד מהרה החל גם במעקבים ובתצפיות במרכז ירושלים, במסווה של מוכר “סברס”, או מצחצח נעליים.

נאסר על־ידי הבולשת והושלך ל”קישלה”, שם ניסו לסחוט ממנו מידע באמצעות מכות נמרצות, אך לשוא. לאחר כמה ימים שוחרר. לא משך ידו גם מיוזמות אישיות ו”החרים” אקדוֹחים עבור המחתרת, משוטרים בריטים. במלחמת השחרור, כשהוקמו מחנות לח”י בבירה, סופח לבסיס “יואב” בשייח באדר, שם עבר הכשרה בנשק ואימוני ירי במחצבה הצמודה לבסיס. לאחר־מכן הועבר לבסיס “אלדד” בליפתא, עד ההתנקשות ברוזן ברנדוט, כשהמחנות פוזרו וחלק מהשוהים בהם נאסרו על־ידי שילטונות מדינת ישראל.

לאחר־מכן עבד כשליח במשרד עו”ד לויצקי, וכשהגיע לגיל הגיוס, הצטרף לצה”ל בו שרת כאלחוטן בחיל־האויר וסיים את שרותו כסמל. מאז עבד בקופת־חולים כללית בתפקידי ניהול שונים. היה ממקימי בית־החולים “סורוקה” בבאר־שבע. כאן החל לכהן כמנהל משרד הקבלה ומילא עוד תפקידים רבים, עד שנתמנה למנהל האדמיניסטרטיבי של בית־החולים ואף זכה בפרס העבודה ע”ש נמיר. הועבר למרכז קופ”ח לתפקידי פיקוח וגם ניהל את בתי החולים “קפלן” ו”הרצפלד”. משנת 1995 הוא גמלאי.

במשך השנים הרחיב שלום את השכלתו. הוא סיים קורס למינהל כללי במכללה למינהל, וכן מינהל עסקים באוניברסיטת תל־אביב. בעל תוֹאר ראשון בחינוך ותוֹאר שני בהנדסת תעשיה וניהול במינהל רפואי באוניברסיטת בן־גוריון בנגב. עתה הוא תלמיד למשפטים במכללת רמת־גן. למרות עיסוקיו הרבים לא משך ידו מעבודה ציבורית. היה בין מקימי האגודה לעזרת ילדים לקויי למידה “ניצן”, וכיהן בוועדות שומה בעיריית באר־שבע, ועוד.

כיהן כנציג ציבור בביה”ד לעבודה ב”ש.

מאז 1960 התגורר בבאר־שבע עם רעייתו, דורה לבית שקלרצ’יק, אחות במקצועה, ולהם שלוֹשה ילדים ונכדים.

שלום נפטר ביום ה’ בניסן תשפ”ג, 27 במרץ 2023 והובא למנוחות בבית העלמין בבאר שבע.