יהודה נולד בשנת 1923 להוריו, דב ורבקה פדר, במשפחה בת שבע נפשות בעיירה זלוטניקי, מחוז טרנופול, פולין (כיום אוקראינה). המשפחה התפרנסה מאפיית לחם ומכירתו. היה זה בית ציוני, האם פעילה ב”ברית נשים לאומיות”, אחד האחים מפקד קן בית”ר בעיירה, ותמונת ז’בוטינסקי מתנוססת על הקיר המרכזי של הבית. לפני הצהרים למד יהודה בבית הספר הממלכתי ואחר הצהרים בתלמוד תורה.

בגיל 11 הצטרף לבית”ר. בהגיעו למצוות, נשלח לישיבת סטניסלב, שם הצטיין בלימודיו וראש הישיבה אישר זאת במכתב אל אב המשפחה. המכתב נשלח לארץ, אל אחיו הבכור של יהודה, וגרם לכך שיהודה קיבל מלגה ועלה ארצה על סמך היתר כניסה למשך שנתיים. בינתיים פרצה מלחמת העולם השנייה בה נספתה כל המשפחה, פרט לאחותו, טובה ואחיו מרדכי, שהגיעו ארצה. במקביל ללימודיו ב”ישיבת הישוב החדש” בתל אביב, הצטרף ל”ברית החשמונאים” ושימש בה מדריך ומפקד מחלקה.

כרבים מחברי תנועה זו, הצטרף אף הוא לאצ”ל, בו עבר אימוני נשק וקורסים שונים והיה פעיל בהדבקת כרוזים ובפעולות מחתרתיות שונות. הוא התנגד לגיוס חברי האצ”ל לצבא הבריטי, ועם הפילוג הזדהה עם דרכו של יאיר. בלח”י עסק בהדרכה, בגיוס, ובהפצת חומר הסברה. השתתף בהתקפה על מחנה הצבא הבריטי בחולון, להחרמת נשק, ובפעולות אחרות.

תקופה מסוימת שימש קשר בין גרא (נתן פרידמן־ילין) לבין בית הדפוס המחתרתי של לח”י שבפרדסי מגדיאל רמתיים. תפקידו היה להעביר את כתבי היד של גרא אל הדפוס ולהחזיר לו את המאמר המודפס להגהה, וחוזר חלילה. כדי להימנע מסכנת החיפושים ומעיניהם הבולשות של יהודים, נטל לעצמו הופעה של פועל בפרדס, עם חולצה כחולה, מכנסיים קצרים, תעודת חבר של “השומר הצעיר” וילקוט אוכל בעל תחתית כפולה, שם הוסתרו הניירות המרשיעים.

בפברואר 1946 נאסר ונשפט לשש שנות מאסר על החזקת נשק, אולם כעבור שנתיים ברח מבית הסוהר המרכזי בירושלים דרך מנהרה, ומיד חזר לפעילות במסגרת חטיבת לח”י בירושלים הנצורה. השתתף כאחראי על הפלוגה הדתית בקרבות דיר יאסין, שועפט, בעין־כרם, בכיבוש נוטר־דאם, מלון פאסט, ובניסיון הפריצה לעיר העתיקה. לאחר פירוק לח”י בירושלים, התגייס לצה”ל, ולאחר שחרורו נשא את רחל דיכטר לאשה.
עבד במשרד הבריאות במשך 40 שנה. תפקידו האחרון היה – סמנכ”ל לכוחאדם.

בגמלאות משנת 1991. בשנים 1986–1994 שימש כיו”ר מועצת סניף הליכוד בירושלים. כגמלאי יזם והקים בירושלים בית כנסת לזכרם של חללי אצ”ל ולח”י, בו נערכים תפילות, שיעורי תורה ואזכרות לנופלים של המחתרות. באפריל 2001 זכה לכבוד ולהערכה כשהוענק לו תואר “יקיר ירושלים” לשנת תשס”א.

יהודה נפטר ביום ו’ ניסן תשע”ב, 29 במרץ 2012 והובא למנוחות בבית העלמין הר המנוחות בירושלים.