אסתר בת יעקב דוד וצפורה, נולדה בפולין בשנת תרפ”ז, 1927, ולה שני אחים. האב, יעקב דוד, השתייך לפועלי אגודת ישראל ועסק במסחר. עוד לפני עליית היטלר לשלטון, החליט האב לעלות עם משפחתו לארץ־ישראל, למרות ההתנגדות הנמרצת של רוב המשפחה. המשפחה המצומצמת עלתה ארצה, התמקמה בתל־אביב, וחַוְותה ייסורי קליטה. כעבור שנים התברר, כי מכל המשפחה העניפה של האם (כ־100 נפשות) לא נשאר זכר.

אסתר למדה בבית־ספר דתי לבנות “מזרחי”. בבית אביה ספגה ערכים של לאומיות, אהבה וסיוע לזולת והקרבה. על רקע זה הצטרפה לבית”ר. בשלב מאוחר יותר עברה ל”ברית חשמונאים”. בשיחות האידיאולוגיות שניהל מדריך התנועה, יהודה פדר, היתה אסתר פעילה במיוחד. המדריך המבוגר והסמכותי היה נערץ עליה, וברבות הימים גייס אותה ללח”י.

בשלב הראשון עסקה בהדבקת כרוזים, התגברה על כל קשיי הקונספירציה במסגרת המשפחה, עד שבאחד הימים, בסוף השביעית, התברר, כי המשטרה הבריטית החלה להתעניין בה – ומאותו רגע נאלצה להפסיק את לימודיה ולרדת למחתרת. היא נשלחה להתגורר בבית בודד, שניצב במעלה הגבעה של הכפר הערבי ג’מוסין. סביב הבית היו פרדסים סבוכים, ממנו היו עורכים תצפיות על הסביבה ונערכו בו גם קורסים לנשק.

מאוחר יותר מצאו בו מיסתור בורחי בתי־הסוהר. דיירי הבית קבעו דפוסי שכנות טובה עם הערבים שבסביבה הקרובה. אסתר נאלצה, נוסף לפעילותה המחתרתית, לצאת לעבודה, כדי שתוכל להתקיים. באותו שלב השתייכה למחלקת הפעולות. היא הועסקה בעיקר בתצפיות, שנועדו לאפשר למחלקת המבצעים לבצע פעולות. לדוגמה, אם הוחלט לפרוץ למחנה צבאי בריטי, כדי להחרים נשק, היתה אסתר מנסה לאסוף אינפורמציה מפיהם של ספקים יהודים, או מפי בעלי מלאכה, שהיו מובאים למחנה כדי לבצע בו עבודות שונות.

במסגרת “תנועת המרי” נשלחה אסתר לפעולת פיצוץ בתי־המלאכה של הרכבות. היה עליה למקש את הדרכים שהובילו לבתי המלאכה, על מנת לאפשר נסיגה בטוחה ככל האפשר של הלוחמים. חל שיבוש בתוכנית. הבריטים הכינו מארב והתקיפו את אנשי הלח”י באש צולבת. רבים מהמשתתפים נהרגו או נפצעו. אסתר היתה כמעט היחידה שלא נפצעה. היא נאסרה והועברה ל”קישלה” בחיפה, ולאחר חקירה בבולשת, הועברה משם עם שלוש בנות פצועות – מלכה, פרידה ויהודית – לבית־הסוהר לנשים בבית־לחם.

אסתר נישאה ליעקב בקמן, שחזר ממעצר בקניה. המשפחה בנתה את ביתה בשכונת נוה־מגן ברמת־השרון. נולדו להם שני בנים ונכדים. יעקב בעלה נפטר בשנת 1993.

אסתר נפטרה לאחר מחלה קשה ביום ו’ בשבט תשנ”ט, 23 בינואר 1999 והובאה למנוחות בבית העלמין מורשה ברמת השרון.