ההלוויה מחר, יום שני, 5.2.2018 בשעה 15:00 בחולון. יושבים שבעה ברחוב בלפור 91 קומה 5, בת-ים.
גרשון נולד ב־21.11.1921 בסופיה, בולגריה, למשפחה ציונית. אביו, סלומון בן־נסים, היה פעיל במכבי ובציונים הכלליים, ואִמו, אורו, היתה עסקנית בויצ”ו. בשנת 1932 השתתף הזוג במכביה הראשונה בארץ־ישראל והביקור חיזק את אהבתם וזיקתם לארץ־ישראל. דודו, ד”ר מרקו גרשון, היה פעיל במפלגה הרוויזיוניסטית ותירגם לבולגרית את מאמריו של זאב ז’בוטינסקי, אשר ניתבו את דרכו של הנער גרשון בחינוכו הציוני. הוא סיים בית־ספר יסודי בסופיה ולימים הצטרף לתנועת בית”ר. לאחר מות אמו נשלח ללמוד בפנימיה בקולג’ הצרפתי בעיר פלובדיב וסיים את לימודיו בשנת .1941 באותה תקופה היה פעיל גם כראש פלוגת “אף־על־פי” של סניף בית”ר בעיר.
בעת הכיבוש הנאצי במלחמת העולם השניה, נלקח למחנות עבודה, אך המשיך בפעילותו הציונית בבית”ר, תוך תקוה להגיע לארץ־ישראל, חלום שהתגשם בשנת .1944
עם הגיעו לארץ ולאחר שנוֹדעוּ לו הסיבות לפילוג באצ”ל, החליט להצטרף ללח”י, כשהוא דוגל במלחמה האנטי אימפריאליסטית של הלח”י בשלטון הבריטי.
בלח”י עבר קורס בנשק וצורף למחלקת הפעולות. השתתף בניסיון להחרמת נשק מהמחנה הצבאי הבריטי בתל־ליטוינסקי, בהתקפה המשותפת עם האצ”ל, במסגרת תנועת המרי, על תחנת הרכבת בלוד, על המחנה הצבאי בחולון – לרכישת נשק, ועל שדה התעופה בכפר סירקין, בו פוצצו מטוסי קרב בריטים. כמו־כן עסק בתרגום חומר הסברה של העיתון “החזית” מצרפתית לבולגרית, חומר שנשלח לבולגריה עבור העולים החדשים. בשנת 1946 השתתף בהתקפת לח”י על בתי־המלאכה של הרכבת בחיפה, נפצע ונלקח בשבי עם חבריו ונידון למוות. פסק־דינו הוחלף למאסר עולם. בפריצת כלא עכו על־ידי האצ”ל, ברח, חזר לפעילות במחתרת ומונה אחראי על סניף לח”י באזור המרכז.
לאחר מיפגש חברים במאי 1948 בתל־אביב, אשר זומן לתידרוך אנשי לח”י לקראת גיוסם לצה”ל, נקלע גרשון לתחנה־המרכזית של אגד בתל־אביב, בעת שהופצצה על־ידי מטוס מצרי. הוא נפצע קשה וכף רגלו הימנית נקטעה.
היה פעיל בבחירות לכנסת הראשונה מטעם “מפלגת הלוחמים”. לאחר מלחמת העצמאות, פתח בית־דפוס.
בשנת 1954 נשא לאִשה את מטי לבית נסים, ילידת בולגריה. לזוג נולדו שני ילדים: אורית ושלמה ושִשה נכדים.
גרשון היה פעיל בהקמת אנדרטת לח”י בקרית־אתא לזכר 11 הנופלים בהתקפה על בתי־המלאכה של הרכבת בחיפה. הוא היה המו”ל של מיספר חוברות “עדי המעש” וחוברות לנוער של לח”י.
יצא לגימלאות בשנת 1997.