חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

זאב איבינסקי נפטר ביום כ”ח בכסלו תשפ”ג, 22 בדצמבר 2022 והא בן 99.

ההלוויה נערכה ביום שישי 23 בדצמבר 2022 בשעה 12:00 בקיבוץ עין חרוד מאוחד. המשפחה תשב שבעה בביתו בקיבוץ.

יהי זכרו ברוך!

זאב נולד בכ”ג בכסלו תרפ”ד, 1 בדצמבר 1923 בעיר לידא (היום בילורוסיה). הוריו, יוסף וסוניה, חינכו את ילדיהם חינוך יהודי ציוני. למד בבית הספר העברי “תרבות” והמשיך בגימנסיה העברית בווילנה. מגיל עשר היה חבר ב”נוער הציוני”.

היה בין מקימי מחתרת נערים ציונית, שפעלה נגד מסע חיסול הציונות והתרבות העברית בעת הכיבוש הסובייטי.

בשנת 1939 גנב את הגבול לווילנה, שם פעל בקיבוץ ההכשרה של הנוער הציוני ב’. בשנת 1940 הצטרף עם חבריו לתאים הלאומיים של האצ”ל. עם פלישת הסובייטים לליטא, היה בין מקימי תנועת המחתרת תע”ל (תנועה עברית לאומית)  לקידום פעולות חינוכיות הסברתיות.

בפברואר 1941 הגיע לתורכיה באניה “סוונטיה”, בדרך לעליה לארץ, במסגרת עליית הנוער. לאחר תלאות ועיכובים בדרך, הגיע ארצה ב-15 במרץ 1941 ונקלט בבית הספר החקלאי של עליית הנוער במגדיאל. כאן הצטרף למחתרת לח”י בכפר סבא.

בסוף 1941 נתקבל, להשלמת לימודיו, לכיתה י”ב של גימנסיה “הרצליה” בתל אביב. היה מדריך ב”הנוער הציוני”, וגם פעיל בלח”י.

ב-7 במאי 1942, לאחר רצח יאיר, נעצר בעת שיעור בכיתה ונכלא במחנות המעצר מיזרע ולטרון. נכלל במשלוח הראשון של 251 עצורים שהוגלו לאפריקה ב- 19 באוקטובר 1944 הוחזק שלוש וחצי שנים במחנות המעצר: סמבל באריתריאה, קרתאגה בסודן וגילגיל בקניה.

הוחזר ארצה ב-14 במאי 1947 ושוחרר, לאחר למעלה מחמש שנות מעצר, בסוף יולי .1947 התגייס לצה”ל למחלקת הסטודנטים בגדוד “מוריה”, והשתתף במהלך השנים 1948־1949 בקרבות הקשים על ירושלים וסביבתה.

נפצע ב-23 במאי 1948 בהתקפת הנגד השנייה לשחרורה של רמת רחל. לאחר תום הקרבות, שירת כקצין התרבות של הגדוד. היה בין מארגני גרעין ההתיישבות בגדוד וממייסדי קיבוץ יראון על גבול הלבנון. משנת 1953 הוא חבר קיבוץ עין חרוד מאוחד.

נישא לראומה שטורמן ולהם ארבע בנות: תמר, שני, יעל ונעמי. בין השנים 1963–1968 למד פילוסופיה והיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. סיים לימודיו בהצטיינות וקיבל תואר דוקטור לפילוסופיה בהיסטוריה כללית.

לימד בחוג להיסטוריה באוניברסיטת חיפה בשנים 1968–1971, ובאוניברסיטה העברית בשנים 1973– 1979 היסטוריון בעל פרסומים רבים בעברית ובאנגלית. בין פירסומיו: “הטרור האישי – הרעיון והמעש”, הוצאת הקיבוץ המאוחד (1977); “מהפכה וטרור”, הוצאת יאיר (1989); “התנגדות ומרד”, “מסות ומחקרים”, הוצאת יאיר (1991); “אחיותי גיבורות הענות, מסה ועדות”, הוצאת בית לוחמי הגיטאות (1987); “מרד של בדידות, עיונים”, הוצאת בית לוחמי הגיטאות ומשואה (1993); “לח”י – צבת ראשונה, עיונים בנפתולי תקופה ודרך” (2003)

הצטרפו לרשימת התפוצה

האם מכיר / קשור לחבר לח"י?