בצער רב, אנו מודיעים על פטירתה של לוחמת לח”י, מרים בן-חיים – “יוליה”, אשר חגגה 100 שנים לפני חודש ימים. מרים נפטרה בשלווה, בביתה ביום שבת. ההלוויה התקיימה ביום ב’ האחרון בבית העלמין שיכון ותיקים בנתניה. המשפחה יושבת שבעה בביתה, ברחוב לילינבלום 24, קומה ג’, דירה 9. המשפחה מבקשת כי ביקורי תנחומים יהיו בימים ב’-ה’ בין השעות 10:00-13:00, 17:00-20:00. יום השלושים וגילוי המצבה יתקיים ב-4.7.23 בבית העלמין.
מתוך דף הלוחמת באתר העמותה:
מרים נולדה ביום י”ט באייר תרפ”ג, 5 במאי 1923 בעיר ג’ור, בהונגריה לזוג אליעזר ואסתר. בהשפעת רב הקהילה המקומי, הצטרפה מרים לתנועה הציונית. לאחר סיום לימודיה התיכוניים, כבשו צבאות גרמניה הנאצית את הונגריה וביום 16 ביוני 1944 גורשו יהודי העיר ג’ור למחנה אושוויץ. כעבור שלוֹשה חודשים במחנה אימים זה, הועברה מרים, בתוך קבוצת נשים, לעיר ליפשטדט בגרמניה, שם הועסקה, יחד עם אימה, בעבודת כפיים במפעל לייצור תחמושת עבור הצבא הגרמני, זאת לאחר שאביה ניספה במחנה השמדה.
בעת השחרור, ביום 1 באפריל 1945, הבנות סירבו לחזור להונגריה ונשארו במחנה עקורים בעיר קאוניץ, שם הכירה מרים את נתן, בעלה לעתיד, חייל ארצישראלי ששוחרר מהבריגדה היהודית ונשאר באירופה כרכז לעקורים והכין אותם לעליה ארצה. בחודש יוני 1947 ‘גנבה’ מרים את הגבול לצרפת והגיעה לפריז, שם גויסה ללח”י על־ידי מתתיהו רוזנברגר אילת (“וולטר”), ידידו של נתן ילין־מור. מרים הצטרפה לחוליה עליה נימנוּ יהודית (אשתו של מתתיהו), בטי קנוט, קריאל גרדוש, ואחרים וניתן לה הכינוי “יוליה”.
היא הועסקה כקשרית וכמפיצת חומר תעמולה באספות ובמפגשים של יהודים. אותה תקופה נאסרו בטי קנוט ויהודית רוזנברגר, בקשר למשלוח מעטפות נפץ וכתוצאה מכך נאלצה מרים להסתתר זמן־מה בפריז. בדצמבר 1947, הודות לקשריו של נתן, הוסדרה לה נסיעה ארצה במה שכּוּנָה אז “עליה ג'” (כלומר, ביקור בארץ כתיירת בדרכון אמיתי והישארות בארץ). היא הצטרפה לגרעין התיישבותי אשר התנחל במושב משמר־הירדן, מיסודם של חיילים משוחררים מהבריגדה היהודית, כולם יוצאי בית”ר וחברי הארגון הצבאי הלאומי – שם מרים הייתה נציגת לח”י היחידה ושם גם נישאה לבחיר ליבה נתן בן־חיים.
במלחמת הקוממיות נכבש המושב על־ידי הצבא הסורי. רבים מבין חבריו נפלו בקרבות והאחרים הלכו בשבי הסורי. באורח נס הצליח הזוג הצעיר להימלט מהמקום כמה שעות לפני נפילתו. עם שובם של חברי הגרעין מהשבי, לאחר המלחמה, הצטרפו למושב נורדיה בשרון.
למרים ונתן נולדו שני בנים: דן ב־1950, ועודד ב־1960 וגם נכדים.
יהי זכרה ברוך.
