בצער רב אנו מודיעים על פטירתה של חברת לח״י רות גרוזין – ״דליה״

רות בת רחל ושמואל נולדה ב־3.8.1926 בתל־אביב. סבה ואביה עסקו במסחר בחמרי בניין ואמה היתה עקרת בית. בית הוריה היה ציוני רוויזיוניסטי, ובהשפעתם גם היא ואחיה אריה השתלבו במשפחה הלוחמת. דודה, דוד גרוסברד, היה ממפקדי האצ”ל, ואחיה שהיה חבר לח”י ולימים שירת באצ”ל, נהרג בתאונת דרכים ב־.1992 רות למדה בבית־הספר למסחר “גאולה” בתל־אביב וכבר בגיל 12 הצטרפה לבית”ר ומאוחר יותר ל”בני אצ”ל”. בשנת 1943 התגייסה לחיל־האויר הבריטי ושירתה במצרים כאלחוטאית. בתקופה זו גוייסה ללח”י והוענק לה הכינוי “דליה”. במצרים היתה פעילה והוטל עליה לערוך מעקבים אחר הלורד מויין, השר לענייני המזרח התיכון הבריטי, אותו החליט מרכז לח”י להוציא להורג בשל היותו הנציג הבכיר הבריטי האחראי למדיניות האנטי יהודית והאנטי ציונית ועקב מאבקו התקיף בהעפלת יהודים, פליטי הרדיפות באירופה, לארץ־ישראל. רות שימשה גם בלדרית להעברת מסמכים וחלקי רדיו ממצרים למחתרת לח”י בארץ. לאחר ביצוע ההתנקשות בלורד מויין על־ידי אליהו חכים ואליהו בית־צורי, נעצרה רות כחשודה בשיתוף פעולה עמם והוטסה לארץ במטוס קרב בריטי, מלוּוה על־ידי קצינים בריטים חמושים. מעצרה נתאפשר בגלל גילויו של סדובסקי, יהודי מצרי שהיה קשור ללח”י בביצוע ההתנקשות, נעצר על־ידי הבריטים, נחקר, ולאחר שמסר את שמותיהם של החברים, התאבד בכלא. רות נכלאה בבית־הסוהר לנשים בבית־לחם למשך כשנתיים.

לאחר שיחרורה בשנת 1947, נישאה ליהודי דרום אפריקאי יעקב גרוזין, שנשלח לארץ בשליחות חשאית של האצ”ל, ונסעה אתו לדרום אפריקה. רות שבה לארץ במלחמת העצמאות. היא אם לשלושה ילדים, שני בנים ובת, ונכדים. התגוררה בתל־אביב ועבדה במשרד נסיעות.