חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

בצער רב אנו מודיעים על פטירתה של חברת לח”י רחל אבנון – “כרמלה”.
ההלוויה תתקיים ביום שישי, 9.6.17, בשעה 11:00 בבית העלמין קריית שאול.
רחל נולדה לאליעזר ובלהה לבית בז’סקי, בטרנוב, פולין ב- 24.11.1924, הצעירה מבין שני אחיה משה וזאב, ואחותה שר, בבית דתי אמיד.
יושבים שבעה בבית המנוחה, רחוב יחזקאל 30, תל אביב.
היא למדה בבית ספר ממלכתי פולני. מגיל צעיר הצטיינה בציור ובאהבה רבה לקריאה.
עם התגברות האנטישמיות בפולין, עלתה המשפחה לארץ ישראל ב־1935, תחילה לתל־אביב, אך אביה שהיה סוחר בגולה, רצה להיות איכר בארץ ישראל, קנה משק מעורב (פרות, תרנגולות). הם הגיעו לכפר־סבא בפורים 1936, עם פרוץ המאורעות.
רחל למדה בבית ספר בית יעקב ואח”כ באוסישקין. היתה פעילה בצופים ובבית”ר, מקובלת על חבריה, הצטיינה בציור, במיוחד בציור מפות (3 מפות שלה נשלחו לתערוכה בינלאומית בלונדון). בשל המצב הקשה בבית ויתרה רחל על המשך לימודים ויצאה לעבוד בליטוש יהלומים בגיל 15. את אהבתה לספרים לא זנחה, ונהגה לומר כי את השכלתה רכשה מהקריאה. ב־1940, לאחר שעסקי המשק לא צלחו, קנה אביה מכולת בתל־אביב.
בת 16 הצטרפה ללח”י בהשפעת יהושע ונחה כהן. בהדרכתם עברה קורסים בכללי קונספירציה ובשימוש בנשק, וכמקשרת לשניהם. כשנוכחה שיהושע, שהיה אז מבוקש והסתתר בפרדסים רעב, “סחבה” מדי יום לחם מחנותו של אביה, גם לחברים האחרים במחתרת. בו זמנית צורפה למחלקה ו’. עקבה וצפתה אחרי קציני בולשת ומשטרה בריטיים, בוגדים יהודים ששיתפו עימם פעולה, עסקה בהחרמות רכוש, הדבקת כרוזים עם שחר ועוד.
ב־1944, הכירה את בוקי באחת הפעולות, ומאז לא נפרדו. ב־1945 היתה הפעילות בפיקודו של יעקב (מזל) מגוונת מאד: הכנת תיקי פעולה, הנסיעות השבועיות אתו לאברהם גפני שהיה אדריכל ולימד אותה להכין מפות לפעולות וגם הכנת חוברות הדרכה לנשק.
ב־1946 נישאו רחל ובוקי ופעילותה פחתה. עם זאת שימש ביתם מקלט לזקוקים לו, ומקום מפגש שבועי למערכת “מעש”. גם חבריו של בוקי ששרדו וחזרו מהתופת מצאו פינה חמה בביתם. נולדו להם שתי בנות, ניוה, שנפטרה ממחלה בגיל 16, ואסתי שתבדל”א, עובדת סוציאלית. לה ולבעלה עודד, שני בנים – אייל ואלון, ושתי בנות – אורלי ואפרת.
בשנים 1966–1967 שמעה הרצאות באוניברסיטת ת”א ב”מבוא לסוציולוגיה” מפיו של פרופ’ יונתן שפירא. ב־1967–1968 “אנטרופולוגיה ויזואלית” מפיו של פרופ’ משה בְּרַוֶר.
רחל עבדה כמגיהה בעיתונים “דבר” ו”מעריב”, ובד בבד למדה ציור במשך 7 שנים במכון “אבני”. כיום עוסקת בהוצאתו לאור של ספר “לח”י – אנשים” – בהגהה, בהשלמה וגם בעריכה. בשעות הפנאי לומדת ומשחקת ברידג’. סיפור חייה פורסם בספר: “עליהן לא כתבו”.
בוקי בעלה נפטר ב־ח’ בשבט תשס”א, 1.2.2001.

הצטרפו לרשימת התפוצה

האם מכיר / קשור לחבר לח"י?