הלווייתה התקיימה ביום ה’ באדר, תש”פ, 1 במרץ 2020 בירושלים. יושבים שבעה בביתה, רחוב הרב חיים בג’איו 10/9, כניסה ב’, ירושלים.
מלכה נולדה בי”ב באב תרפ”ט (18.8.1929) בירושלים להוריה נסים וחיה. משפחתה שומרת המצוות, התגוררה בשכונת הבוכרים. הוריה חינכו את ילדיהם לאהבת העם והמולדת. לימים, עברה המשפחה לשכונת אוהל משה ושם עשתה מלכה את לימודיה בבית־הספר. היא היתה חברה במכבי הצעיר.
ב־1946 הצטרפה ללח”י וניתן לה הכינוי “דבורה”. היא שימשה בתפקידים שונים. בעיקר כמקשרת ועוסקת בהפצת דברי הסברה. בעת עריכת חיפוש של הבולשת בסביבת מקום מחסני המחתרת, הצליחה להתחמק ממעצר. ב־22 באוקטובר 1947 פגשה בשכונתה את אנשל שפילמן, חבר לח”י פעיל, שברח באותו יום מבית־הסוהר המרכזי בירושלים, וביקש לסייע לו. היא הכניסה אותו לביתם, שם הוא התרחץ, החליף בגדיו וסעד את ליבו. ולאחר־מכן הובילה אותו לביתו של הרב משה סגל, והלכה להודיע על הימצאו לחברים.
בנובמבר 1947 נעצרה יחד עם חברתה תוך מרדף מצד חיילים בריטים אחריה ואחרי חבריה בעת הפצת חומר תעמולה. נערך חיפוש בביתה ונמצאו גיליונות העיתון “מעש”. היא וחברתה נחבשו ב”קישלה” ואחר־כך הועברו לבית הכלא לנשים בבית־לחם. בינואר 1948 הועברה יחד עם כל העצירות היהודיות האחרות למחנה “עתלית”. ב־22 בפבוראר 1948 נערך להן משפט בבית הדין הצבאי בירושלים ושוחררו למעצר בית. חברתה, כוכבה, נהרגה בעת היותה בתפקיד במחסן נשק במחנה “דרור” של לח”י, בקיץ .1948 לאחר הוצאתו להורג של הרוזן ברנדוט, נעצרה מלכה במחנה “דרור” ונכלאה בכלא יפו, משם היא ברחה עם כמה מחבריה, שהצליחו לפרוץ את שערי הכלא. באחד הימים שוב נעצרה בעת הפצת חומר תעמולה וישבה בכלא עכו. לאחר ריצוי תקופת מעצר שוחררה בערבות.
ב־1954 נישאה לנסים לוי ונולדו להם שלושה ילדים, מהם זכו לנכדים.