יעקב נולד ביום י”ג באייר תרע”ט, 13 במאי 1919,  בלוצק, וולין, פולין. בגיל 10 הצטרף לבית”ר ושנתיים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הפולני. עקב שערו הבהיר, מראה פניו ודמיונו למוז’יק רוסי זכה לכינוי “קולחוזניק”.

במסגרת הצבא הפולני הגיע עד הים הכספי ומשם באנייה הפליג לפרס להתארגנות הצבא. לאחר מכן הפליג עם פלוגתו באנייה של הצבא הבריטי דרך האוקיינוס ההודי לסואץ ומנמל סואץ נסע ברכבת עד רחובות ולאחד ממחנות הצבא הפולניים בקסטינה.

כשהגיע יעקב ארצה, השיג חופשה לכל היהודים בגדוד לכבוד חג השבועות. כולם הגיעו לתל אביב ודרך הסוכנות פוזרו ברחבי הארץ. בתל אביב נוצר קשר בינו לבין חיסיה (שפירא-ראובני) וגם עם ברוך אבנון “בוקי” ויעקב הצטרף למחתרת לח”י בתא עם הקבוצה הפולנית יחד עם הג’ינג’י (אברהם שטיינברג) ועוד אחדים.

במחתרת המשיך לעשות שימוש בכינוי שהוענק לו בצבא הפולני “קולחוזניק”. הוא התאמן בנשק, היה במחלקת הפעולות, המחלקה הטכנית. השתתף בפעולת הרכש הגדולה בחולון, בפעולה נגד הנציב העליון בשנת 1944, פיקד על הפעולה לפיצוץ גשר נעמן, הכין את המכונית לפעולת הפיצוץ בשרונה, הכין מוקשים בצורת אבני דרך לרוב פעולות המיקוש בדרכים ולהפעלה על “הכלניות” ברחוב הירקון בתל אביב והשתתף בהתקפה על כפר סירקין. באחד המקרים נמצע ברגלו מפליטת כדור. יעקב היה פעיל במחתרת במשך 6 שנים עד לפירוק לח”י.

בשנת 1946 נישא יעקב לחברת לח”י בנטוב מלכה “מיכל” לבית שוורץ.

לאחר קום המדינה התגייס לחיל האוויר היה בין מייסדי טייסת הקרב הראשונה של חיל האוויר. שירת כקצין חימוש בשדה התעופה ברמת דוד ובתל נוף.

שוחרר מצה”ל לפי צו בשנת 1949, שנה אחרי גיוסו. אחרי השחרור מהצבא עבד במפעל צבאי של מכוניות, ואח”כ בסולל בונה. גר עם משפחתו בחיפה על הכרמל, ובשנת 1954 החליט לעבור לקיבוץ כברי. למלכה וליעקב 3 ילדים ו-9 נכדים.

יעקב נפטר ביום י”ז בסיון תשע”ד, 15 ביוני 2014 והובא למנוחות בבית העלמין בקיבוץ כברי.