איתמר נולד להוריו ראובן וסופי ביום כ”ה באייר תרע”ג, 1 ביוני 1913, בפלובדיב, בולגריה. למד בקולג’ הצרפתי בעיר מהגן ועד לקבלת תעודת הבגרות. בשנת 1932 נסע ללמוד רפואת שיניים באוניברסיטאות נאנטי ובפאריס. סיים את לימודיו בשנת 1936 ועבד שנתיים במרפאה ציבורית בפאריס. בשנת 1938 עלה לארץ בעלייה בלתי לגלית, הצטרף לחבריו בשוני, ולארגון הצבאי הלאומי. עם הפילוג באצ”ל, הצטרף ללח”י.
בשנת 1940 נעצר עקב הלשנה. נכלא במחנות המעצר מזרע ולטרון. היה בשילוח הראשון של 251 עצורים, שהיגלו הבריטים לאפריקה. הוחזק במחנות המעצר: סימבל (אריתריאה), קרתאגו (סודן), שוב אריתריאה, וגילגיל (קניה).
איתמר השתתף בבריחה הגדולה של 54 גולים מהמחנה באריתריאה, ביום 29 ביוני 1946. הוא נתפס והוחזר למעצר. שימש רופא שיניים של העצורים. חבריו למעצר כינו אותו בכינוי החיבה “דוֹקטוֹרֶה”. כן השתלב בפעילות התרבותית במחנה, המחיז מחזות תיאטרון והלחין שירים למקהלה שארגנו העצורים. אחרי שמונה שנות מעצר בארץ ובגולה, שב עם אחרוני הגולים מקניה למדינת ישראל, ב־12 ביולי 1948.
בשנת 1949 התגייס לצה”ל ושירת כרופא שיניים בחיל־הים, תחילה כאחראי למרפאת השיניים החיילית בחיפה ואח”כ באילת. בשנת 1956 השתחרר מצה”ל, השתקע בירושלים ועבד במרפאה של קופת־חולים הכללית. בשנים 1972–1979 הקים מרפאת שיניים פרטית בתל־אביב. רבים מחבריו פנו אליו לטיפול. כן עבד כרופא שיניים בבתי־ספר בתל־אביב.
ניספה בדליקה שפרצה בדירתו ביום כ”ה בכסלו תשנ”א, 12 בדצמבר 1990. נטמן בבית־העלמין בחולון. השאיר אחות דיאנה ואח משה.
