עדנה נולדה ביום כ”ב באב תרפ”ט, 28 באוגוסט 1929 בתל אביב לאביה ישראל ירדני ולאמה עטרה. הוריה היו מראשוני המתיישבים בשרון, באיזור שלימים יתפתח למושבה רעננה. במשפחתם היו תשעה אחים ואחיות והבית היה לאומי. ישראל ירדני לא הסתיר את דעותיו הפוליטיות, להיפך, הוא דיבר בראש חוצות ובשל כך קומם נגדו רבים מתושבי המושבה. עדנה למדה בבית הספר ברמתיים, שמנהלו היה מתתיהו גהתיה (איש לח”י שכינויו ‘בית הלחמי’).

ירדני היה פעיל בתחום גיוס אוהדים (עורף ציבורי) ללח”י ובמתן מקום מקלט לחברי מחתרת שהיו מבוקשים על ידי השלטונות הבריטים. הוא התקין בביתו בונקר בו ניתן להחביא אנשים בשעת הצורך. כן הותקנו בביתו ובמשקו סליקים לנשק של לח”י. הילדים גדלו באוירה לאומית-לוחמת זו וכמובן שגם השתלבו מגיל צעיר מאוד בפעילות מגוונת כגון עמידה בתצפית, למקרה ששוטרים יתקרבו אל הבית, שליחויות וכד’.

עדנה, למרות גילה הצעיר, סייעה בכל אשר נדרשה על ידי הוריה או לפי הוראותיהם של אנשי לח”י, ששכנו בביתם ובבתים אחרים בהם ירדני שיכן אותם. בין הבחורים האלה היו מבורחי בתי הסוהר, מחנות המעצר ומבוקשים אחרים. עדנה גם עזרה לאמה בהכנת דבק ויצאה להדבקת כרוזים ולהפצת חומר הסברה. כן עברה אימוני נשק באחד הפרדסים ליד כפר סבא ועסקה בניקוי ואחסנת הנשק במקומות מסתור.

אחרי שסיימה את לימודיה בבית הספר העממי ברמתיים, המשיכה ללמוד בבית הספר “אחד העם” בפתח תקווה. לאחר מכן, למדה בסמינר למורים “לוינסקי” בתל אביב והוסמכה כמורה. היא התגייסה לצה”ל ושירתה שירות חובה מלא בשלישות. קיבלה את עיטור “עלה”. בשנת 1955 נישאה ליצחק בן אריה ולזוג נולדו שתי בנות ושלושה נכדים. יצחק נפטר בשנת 1978.

עדנה למדה ציור בסטודיו “אבני” בתל אביב, השתלמה בהוראה וזכתה לתואר מורה בכירה. היא לימדה בבית הספר “וייצמן” בהרצליה, עד שעברה לחיפה, שם לימדה בבית הספר “אהוד” במרכז הכרמל וכן בבית הספר “דוד ילין”. היא גם עבדה ולימדה חקלאות בחווה חקלאית בקריית ביאליק.

היום עדנה גימלאית ועובדת עם עולים חדשים וכמורה לעברית לשוטרות בבית הספר של המשטרה בשפרעם.