יהודית נולדה ביום ט”ז בתמוז תרפ”ד, 18 ביולי 1924 בעיר מישקולץ שבהונגריה כבת יחידה להוריה, מיקלוש ועליזה פַזקַש. ההורים היו זעיר בורגנים בעלי מכרות־פחם ורכוש. כבת קיבלה חינוך לא מסורתי. בגיל צעיר הגיעה בהשפעת חבריה, לבית”ר. מלחמת העולם וההשתלטות הגרמנית על הונגריה הכניסה את משפחתה למצוקה, אך בעזרת קשרים ואמצעים הצליחה להצטרף עם משפחתה לטרנספורט הידוע של קסטנר והגיעה לשוויצריה. בהיות משפחתה אמידה למדה בשוויצריה והגיעה בהמשך לסורבון בצרפת, בהתרכזה בלימוד שפות.

בצרפת עבדה כאחת המזכירות של פיטר ברגסון (הלל קוק), שהיה ראש השלוחה של האצ”ל בארצות־הברית, ואחר באירופה, וגייס אמצעים וקשרים למאבק־מלחמה בבריטים.

יהודית, שדרכה וקשריה הספציפיים סייעו במידה רבה למשלחת לח”י שנוצרה בצרפת, הפכה לימים מזכירתו של הרב האמריקני קורפ והיתה שותפה לתכנית לניצול מטוסו לצורך פיזור כרוזים מעל הפרלמנט הבריטי, לאחר החזרת הספינה אקסודוס מחופי הארץ לצרפת. ביום הטיסה אסרה המשטרה הצרפתית את המשתתפים בארגון הטיסה עקב הלשנה של הטייס המחליף. למאסרים היו הדים רבים בתקשורת הצרפתית, ובלחץ אישים מהשורה הראשונה, ביניהם סרטר שוחררה מבית־הסוהר. כחברת לח”י נשלחה להונגריה, בה ארגנה קבוצת עולים שאיתם הגיעה לארץ דרך איטליה.

בארץ למדה וקיבלה תעודת מורה לאנגלית, ובו־בזמן ביקרה בקורסים של הקונסוליה הצרפתית. כתלמידה מצטיינת נשלחה לצרפת, לעיר מונפליה, בה למדה שיטה חדשה ללימודי שפות, השיטה האור־קולית. בהגיעה ארצה, נישאה לשלמה בן שלמה, חבר לח”י ותיק, אותו הכירה ופגשה בפאריס, אליה נמלט ממעצר בקניה. כאן סיימה וקיבלה תואר ראשון באמנות באוניברסיטת חיפה. מקצוע אותו לימדה בטכניון. כמו־כן ניצלה את השכלתה הרחבה וידע השפות לשמש כמדריכת תיירים לאירופה.

לימים נולדו להם בן ובת: יאיר ורְויטל.

ביום כ”ג בתמוז תשמ”ג, 4 ביולי 1983 נפטרה לאחר מחלה קשה, בטרם הגיעה לזיקנה, ונטמנה בבית־העלמין בחיפה.