מרדכי נולד להוריו שבתאי ומזל ביום י”ז בתמוז תרפ”ו, 29 במאי 1926 ביוון. המשפחה עלתה ארצה ביום 24 בספטמבר 1935 וגרה בתל אביב. את לימודיו היסודיים והתיכוניים סיים בתל אביב. היה חבר בתנועת “מכבי הצעיר” ומהר מאוד נעשה מדריך.

מבורך בכושר אינטלקטואלי וגופני, הצטיין בבחינות הסטיפנדיה במחזורו בביה”ס “ביאליק”, כמו־כן הצטיין בכל ענפי הספורט וקיבל גביעי הצטיינות גם בביה”ס “ביאליק” וגם בגימנסיה “בלפור”. בכל שטח היה משכמו ומעלה ויחד עם זה צנוע ועניו. בעל חן רב ויכולת ליצור מגע בלתי אמצעי עם צעירים. שפעו ממנו שמחה ואופטימיות, שהיו מצרך נדרש כל כך בתנאים החמורים דאז.

הגיע ללח”י דרך חברים מ”המכבי הצעיר”, שהתארגנו ללא ידיעת תנועת הנוער שלהם. כחבר במחלקת הנוער, נטל מרדכי חלק בפעילויות שונות, שאחת השכיחות הייתה הפצתָם של כרוזי לח”י והדבקתם. עם הזמן הועברו הנערים בקבוצה זו למחלקות שונות. מרדכי קיבל תפקיד מדריך, גייס נוער והצטיין. זמן מסויים עסק בפעילויות מבצעיות אינטנסיביות ונועזות ולאחר מכן חזר לעסוק בהדרכה וארגון. היה אמיץ לב, נחוש ודוגמה לאחרים.

הוא החל ללמוד בשלוחה של האוניברסיטה העברית בתל אביב, בלימודי ערב, ואחר המשיך בלימודיו בירושלים. עם קום המדינה, כשירושלים לא נכללה בגבולותיה, נשלח מרדכי לירושלים ועסק בהדרכה ובארגון. עם המעבר ללחימה בחזית הערבית – נמצא מרדכי בקו הראשון. בהתקפה של לח”י על בית־טאונוס, מושב מפקדת הכנופיות שמחוץ לעיר העתיקה, פקד על חוליית חבלנים. בזחילה בבוץ, תחת מטר יריות, הגיע אל המפקדה. אך בשל הגשם השוטף לא עלה בידו להצית את חומר הנפץ. לאחר שפקד על אנשיו לסגת, נשאר במקום עד שהצליח להפעיל את המטען. המשימה בוצעה, אך הבניין נהרס רק בחלקו.

בהתקפה המשותפת, עם האצ”ל, על דיר־יאסין, תכנן מרדכי את המיבצע יחד עם עמיתו מהאצ”ל, יהושע גל, ואף השתתף בהתקפה. שבועיים לאחר ההסתערות החוזרת של אנשי לח”י על חומות העיר העתיקה, נהרג מרדכי בהכינו לוחמים לקרב, חודש לפני יום הולדתו העשרים ושנים ביום כ”א באייר תש”ח, 30 במאי 1948. תחילה נקבר בשייח באדר וביום 10 בספטמבר 1950 הועברה גופתו לקבורה בהר הרצל.

על שמו נקרא “מחנה דרור” של לח”י, שהוקם בכ”ח באייר תש”ח, 6 ביוני 1948 במרכז שכונת טלביה, ושימש בסיס מרכזי, עד להתנקשות ברוזן ברנדוט.