הִלל, בן שושנה ויהודה, נולד בירושלים ביום ט”ו באב תרצ”ג, 8 ביולי 1933 למשפחה דתית לה שִשה ילדים. האב היה רב, שלא עשה את תורתו קרדום לחפור בה, ולפרנסתו עבד בטחנת קמח. שני אחיו היו חברי הגנה ושתי אחיות חברות אצ”ל. האחת, לאה, נעצרה לאחר פעולה מחתרתית והייתה במעצר בבית־הסוהר בבית לחם כשנה וחצי. האחות השנייה, צפורה, אף היא נעצרה ושוחררה רק עם צאתם של הבריטים מהארץ.
הלל למד בישיבת “עץ חיים”. לימים המשיך את לימודיו ב”תיכון מזרחי” ובסמינר למורים. הצטרף ללח”י קרוב לסיום המנדט. גויס על־ידי מדריכים מתנועת “הנוער האגודתי”. צורף ליחידת “ציון” הדתית, שהשתתפה בימי המצור על ירושלים, בקרבות שונים, לרבות הניסיון לפרוץ לעיר העתיקה דרך “השער החדש”.
עם הקמת מדינת ישראל עלו חברי לח”י מהמחתרת ופעלו כתנועה פוליטית. לאחר שעבר בעצמו קורס מדריכים, החל בהדרכת קבוצות נוער. לאחר פירוק לח”י ורצח ברנדוט על־ידי קבוצה ששויכה ללח”י, נאסר נתן ילין מור, והִלל פעל למען בחירתו לכנסת. המשיך בפעילות עם קבוצה צעירה בראשות פנחס גינוסר, אשר הצטרפו חלקם למפ”ם ואחרים לאחדות העבודה.
שרת בצה”ל במודיעין קרבי (סא”ל מיל’).
בשנת 1955 נשא לאִשה את רותי לבית ברלנד, בת יגור. לאחר שתי שנות חיים בקיבוץ יגור, חזרו לגור בירושלים. הלל שרת בתפקידים שונים בשרות המדינה: במשרדי הפיתוח, מסחר ותעשייה, השיכון, והקליטה. סיים את שירותו כמנהל כללי של משרד הקליטה.
במשך השנים למד בישראל ובחו”ל כלכלה, מדע המדינה, מינהל ציבורי ומשפטים. כיום ממשיך לעסוק כעורך־דין וכיזם. דירקטור מטעם הציבור בחברות כלכליות שונות.
היה חבר בוועד המנהל של האקדמיה למוזיקה בירושלים וכן בוועד המנהל בקאמרטה הישראלית. להלל ורותי ארבעה ילדים.
הלל נפטר ביום י״ג בשבט תשפ״ב, 15 בינואר 2022 והובא למנוחות בבית העלמין בהר המנוחות, ירושלים.