יחזקאל נולד ביום י”ב סיון תרע”ט, 10 ביוני 1919 בביאליסטוק, פולין, להוריו זאב (וולף) ואידה (לבית שושיצקי) אורינגל ואח למטיה ומרדכי. לאב היה בית־חרושת לעורות, שלב הגימור.

המשפחה היתה מסורתית וציונית. בעקבות אחיו ואחותו, הצטרף יחזקאל, בגיל 10, לבית”ר. במסגרת פעילותו בתנועה, בהפגנת “חרם על גרמניה”, נאסר. עם לימודי התיכון ובית־ספר מקצועי עבר יחזקאל גם הכשרה טרום צבאית מוגברת – המזכה בפטור מטירונות וכן באות הספורט, אות הקלע וקורס סיף.

בקיץ 1937 השתתף בקורס המדריכים של בית”ר בלודז’, ובמיסדר הסיום החגיגי הגיש למפקד הקורס, א. פרופס, מתנת מזכרת מטעם הצוות והחניכים. במהלך הקורס התוודע לאברהם אמפר, שגייס אותו לאצ”ל, והוא הקים את התא הראשון של האצ”ל בביאליסטוק. אחיו שימש מפקד קן בית”ר.

בפרוץ מלחמת העולם השנייה בורחים השניים לווילנה, כשמטרתם: ארץ ישראל. מרדכי נשלח לארגן בריחה בים מריגה לשוודיה, נלכד ע”י הסובייטים והשתחרר אחרי 16 שנות מחנות ובתי סוהר.

לאחר מסע תלאות רבות – יחזקאל מגיע לטורקיה ואחרי שמונה חודשים דרך סוריה ולבנון באוקטובר 1941 הגיע לארץ. בתל־אביב נפגש עם אברהם אמפר, מפעילי הלח”י, והצטרף למחתרת. אסונות כבדים פוקדים את הארגון. רצח אמפר וז’ק, רצח יאיר. הארגון מצטמק והולך, אך יחזקאל נחוש בדעתו להמשיך, כשברקע הדאגה המתמדת לגורל ההורים בביאליסטוק, לרגל הבשורות המרות על השואה והיקפה.

במסגרת פעולותיו, הדבקת כרוזים, עלונים בבתי קולנוע וציבור, העברות נשק, דואר מהעצורים ועוד. הוא משמש אחראי לתא וב־1948 עוסק בייצור הסטנים של לח”י. עם קום המדינה מתגייס יחזקאל בגיוס הקבוצתי לצה”ל, משתתף בקורס הראשון של קציני חבלה ומתמנה לקצין החבלה החטיבתי בחטיבה .8 במילואים הוא מפקד על קורסים לחבלה, עובר קורס פיקוד קרבי, קורס קציני הג”א בכירים ומשמש קצין מיבצעים, מפקד פלוגה וקצין אג”מ נפתי. בגיל 54 משתחרר ממילואים בדרגת סרן.
בחייו האזרחיים סיים לימודי הנדסת מכונות – A.M.I. Mech. E ־ London. בשנת 1950 נישא לחדוה שייניאק מלודז’ נולדו בני ואורנה. מתנדב בבית התפוצות – גיניאלוגיה – פענוח מיקרופילמים.

היה חבר באגודות מתמטיקה ומדע בארה”ב.
MATHEMATICAL ASSOCIATION OF AMERICA (MAA)
AMERICAN ASSOCIATION FOR ADVANCEMENT OF SCIENCE (AAAS)
NEW YORK ACADEMY OF SCIENCES (N.Y.A.S)