יוסף נולד בסופיה, בולגריה, ביום ד’ בשבט תרפ”א, 13 בינואר 1921 למשפחת אריה. אביו, ישראל (בִּיקוֹ), ואמו, רחל (רשֶׁל), הולידו לפניו שני אחים תאומים, מוֹרִיס ואלבֶרט.
בצעירותו היה חבר בקן בית”ר ובברית־החייל בסופיה. סיים את לימודיו התיכוניים והתחיל ללמוד משפטים באוניברסיטת סופיה, אך לא סיים, כי בערה בו הכמיהה לעלייה לארץ־ישראל, ואכן, בשנת 1945, עם סיום מלחמת העולם השניה, עלה על סיפון האניה “טרנסילבניה” – לחיפה.
לא עברו ימים רבים, ויוז’י התגייס לשורות לח”י, בחיפה, בתחילת 1946. ביוני 1946 השתתף בהתקפת לח”י על בתי־המלאכה של הרכבת בחיפה. בנסיגה, נתפס, נשפט ונידון לתליה יחד עם יתר חבריו שנתפשו לאחר אותה פעולה, שהייתה במסגרת “תנועת המרי”. עונש המוות הומר למאסר עולם. ישב בכלא עכו ואחר הועבר לכלא המרכזי בירושלים, ממנו ברח דרך המנהרה שחברי לח”י חפרו בסוף 1947 ותחילת 1948, בחדר 23.
יוזִ’י היה בין האחרונים, שנתפשו בידי סוהר ערבי, אך שוחררו על־ידי הקצין הבריטי של הכלא, שבטעות חשבם לעובדי מע”צ. ואכן יוז’י וניסים ראובני (ניצ’קו) התחפשו לעובדי מע”צ, וכשעברו דרך תעלת הביוב ספגו בגדיהם מי־ביוב. בבריחה זו ברחו 12 אסירים, שמונה חברי לח”י וארבעה מהאצ”ל.
יוז’י התגייס יחד עם כל אנשי לח”י ביום 30 במאי 1948 לצה”ל, לאחר המסדר המפורסם בשייח־מוניס. היה רב־סמל בפלוגת המטה של גדוד 82, חטיבה 8.
לאחר שחרורו, הצטרף לחברו ניסים (שוני), אף הוא חבר לח”י שכינויו היה “צדקיהו”. הם ניהלו בית־דפוס קטן, כריכייה והוצאה־לאור ביפו, כדוגמת בולגרים רבים אחרים שהקימו בתי־עסק קטנים ביפו. יוז’י היה בין הראשונים שנרתמו במלוא המרץ, להכנת החומר להוצאה־לאור של כתבי לח”י, בשני הכרכים הגדולים. הראשון הופיע בשנת 1959.
בשנת 1987 מכר חלקו בשותפות לחברו ופרש לבדידותו. את מרבית זמנו בילה בשמיעת דיונים משפטיים, בבתי־המשפט המחוזיים והמקומיים, ובהפסקות היה נכנס לספריית אריאלה שבקרבת מקום, מתעדכן בחדשות וקורא עיתונים. בערבים ובלילות היה מבלה בבארים. היה מעורה בכל הקורה בעיר ובכל “הרכילויות”.
רכש ידידים וחברים בקרב לוגמי הכוסיות ליד הבארים, בחברתם בילה עד אחרי־חצות. שאול אברון, אדם ברוך, ונתן זהבי, שכתבו עליו, גם הספידוהו.
היה חבר מסור, לוחם־חרות נאמן, ובעל אוזן קשובה למצוקות הזולת.
יוז’י נפטר ערירי, ביום י”ג בסיון תשנ”ה, 11 ביוני 1995, בגיל 74, מבלי להשאיר אחריו צאצאים. הובא למנוחות בבית העלמין ירקון.
