אברהם נולד בשנת 1911 בוורשה שבפולין. הוריו, חיים זבולון ושרה, היו יהודים חרדים שהתפרנסו ממסחר בטקסטיל. בילדותו למד אברהם ב’חדר’ ואחרי כן בישיבה. מחשש שיגוייס לצבא הפולני, הוריו חיתנו אותו וסידרו לזוג הצעיר חנות, לפרנסתם. אולם ראשו של אברהם לא היה פנוי למסחר, כי אם לפעילות ציונית. באותה תקופה התעוררו רבים מיהודי פולין לקול קריאתו של זאב ז’בוטינסקי לחסל את הגולה. היא חדרה גם לבית המדרש וכבשה את ליבו של אברהם. הוא החל לפעול ב’הפועל המזרחי’ ובחשאי הצטרף לבית”ר.

אחרי מות אביו, השיג סרטיפיקט מטעם הפועל המזרחי ועלה ארצה עם אמו האלמנה ועם אשתו הצעירה, שנפטרה כעבור חודשים אחדים. בארץ עסק אברהם במלאכות רבות ושונות: הוא היה בין עשרת הגפירים הראשונים שהורשו לשאת נשק, עבד בעלייה בלתי לגאלית, השתתף בעליה ל’שוני’ ועבד בפרדסים, בבניין ובשמירה. הוא הצטרף לפלוגת העבודה של בית”ר בזכרון יעקב וקבע את המושבה כמקום מגורי הקבע שלו בארץ. אברהם התקרב אל חוגו של אבא אחימאיר והצטרף ל’ברית הבריונים’. לימים התגייס לארגון הצבאי הלאומי ועם הפילוג הלך עם יאיר ללח”י.

במחתרת ניצל את כישרונותיו האינטלקטואליים לעיסוק במחלקת הידיעות (מחלקה ו’). לימים חלה בשחפת, שכפי הנראה נדבק בה עוד בפולין. למרות שנזקק לטיפולים ולאשפוזים, לא מנע ממנו הדבר מלהמשיך את פעילותו במחתרת. אולם במושבה קטנה כזיכרון יעקב, קשה היה שלא להיחשף לאורך זמן. וכך, בשנת 1942, הוא נעצר על ידי הבולשת הבריטית ונכלא במחנות המעצר מיזרע ולטרון.

ביום 1 בנובמבר 1943 הוא ברח ממחנה לטרון, בין עשרים חברי לח”י שיצאו דרך מנהרה שנחפרה במשך חודשים ארוכים. מיד לאחר ההתארגנות בחוץ, הוא חזר לפעילות מלאה במחלקה ו’. הוא התמצא מאוד בענייני המפלגות, הארגונים והנפשות הפועלות ביישוב, וידע זה עזר לו בניפוי החומר, בדיקתו, סיווגו והערכתו. כעבור 14 חודשי פעילות, נעצר שנית. הפעם הוגלה על ידי הבריטים במשלוח השלישי של עצורים מארץ ישראל, לסודן ולאריתריאה. בשל מחלתו, שהלכה והחמירה, שוחרר כעבור שנה וחצי והוחזר ארצה.

לאחר קום המדינה, עסק אברהם לפרנסתו בתרגומים. הוא נשא אישה בשנית, שחקנית במה, אך נישואיהם לא עלו יפה והתפרקו עד מהרה. באותה תקופה גברה מחלתו והוא אושפז לעתים קרובות. בריאותו הלכה והידרדרה במהירות והוא נפטר ביום ט”ו באב תש”ך, 8 באוגוסט 1960 והובא למנוחות בבית העלמין בהר המנוחות, ירושלים.