יאיר ראה בדלות הרעיונית ששררה באצ”ל שורש להתדרדרות הארגונית, המוסרית והערכית של הארגון,שהביאה בסופו של דבר לפילוג בעת משבר, להפסקת המאבק המזוין נגד השלטון הבריטי ולשיתוף הפעולה עמו. הוא ראה בהעדרו של בסיס אידיאולוגי מוצק ובחוסר האמונה בדרך, גם את המקור למבוכה ולייאוש של רבים וטובים שנטשו את השורות.

לכן,ההתגבשות האידיאולוגית נראתה ליאיר וחבריו חוליה ראשונה לקראת פתיחתה של המערכה.היה זה ביטוי לתמורה הגדולה שהתחוללה במעבר מארגון צבאי למחתרת של מהפכנים,לתנועת שחרור לאומית עברית. התמורה הרעיונית המרכזית בגיבוש זה עמדה בסימן הצורך לקדם את ההכרה כי המלחמה היא לא בממשלה רעה,לא בשלטון המנדט ולא
במדיניות עוינת,אלא בשלטון זר,אויב.כמו כן,המלחמה לא על שינוי המדיניות,אלא על כינונה של ריבונות העם העברי בארצו ועל האדנות עליה,על חירותו ועצמאותו והיא משימתה העיקרית של תנועת השחרור העברית.

את תפיסת עולמו זו ניסח ופרסם יאיר בחיבור הצהרתי בן י”ח עיקרים הקרוי: ” עיקרי התחייה “, לאחר התייעצות ודיונים ארוכים עם חברי מפקדתו ואנשי רוח , שהשפעת חלקם כגון, אורי צבי גרינברג,ד”רייבין, אב”א אחי מאיר ועוד, ניכרת בעיקרים . העיקרים פורסמו בגיליון ב’ של החוברת הפנימית “במחתרת” בחשוון תש”א (נובמבר 1940 ).
הליבה של” עיקרי התחייהֻ” היא האלף-בית הרעיוני של לח”י:הקמת מדינה עברית וכוח הזרוע-כדברי יאיר:

“בעניין שני העיקרים-הקמת המדינה וכוח הזרוע- יש לומר שהם משמשים באמת אלף-בית של האידיאולוגיה.אולי לשני העיקרים היסודיים האלה נוספו עיקרי תחיה האחרים מבחינת
גימל ,דלת והא ועד י”ח, שכל אחד בא להוסיף ולא לגרוע. רוצים אנו להתוות דרך לאדנות ולשלטון ולחיי כבוד תחילה ללוחמי החירות ואחר כך- לאומה כולה.אלה יהיו חיי העברים בתוך הבית השלישי,לכשתיכבש המולדת לאחוזת עולם. עלינו להיות לכת סגולה בתוך עם סגולה,כת נושאי רעיון קדוש, כת שוחרי החרות ולוחמיה,אשר פניהם לגאולה השלמה של האומה כולה ברוח ובחומר.כיבוש המכורה ותקומת המלכות ,אלה הם השלבים הראשונים.על העם העברי הגדול ללכת בדרך האדנות והשררה עד סוף כל הדורות.”

ב”עיקרי התחייה” נמצאו רק נקודות חיוב כמו:עם סגולה,מכורה,הייעוד, גאולה ,תקומת המלכות,תחיית האומה,חידוש האדנות, חינוך האומה,משטר צדק החייאת השממה,אחדות העם,קיבוץ גלויות, תחיית הלשון העברית ועוד. לעומת זה, חסרו בהם הנחות-יסוד שליליות כגון,אנטישמיות,אשר הייתה מושג מקובלעל התנועה הציונית.אצל יאיר הרצון לגאולה היה טבעי ושאב את עוצמתו מתרבות ישראל לדורותיה ואינו בא כתגובה למעשיהם של הגויים. זו הסיבה שגם הבריטים וגם הערבים אינם נזכרים ב “עיקרי התחייה”.טביעת המושג ” שלטון זר” – סבר יאיר-הואמושג עקרוני לכל שלטון זר השולט בארץ והוא חל על כל שלטון שאינו עברי.

לאחר פרסום העיקרים נערכו ויכוחים רבים בקרב החברים על פרשנותם ומשמעותם המעשית,אך בסופו של דברנתקבלוסעיפי “הליבה” על תנועת לוחמי חירות ישראל כמושגי יסוד במלחמתה לשחרור המולדת מעול השלטון הזר.
בימי פרסום” עיקרי התחייה” הגה יאיר גם את ההגדרה בין ” אויב ” שהוא כל כוח זר,השולט במולדת והמונע שלטון וחירות מן העם העברי ו” צורר ” שהוא שונא יהודים בפזורה.הצורר עלול להגיע לדרגה של המן,המבקש להרוג,לאבד ולהשמיד את כל היהודים,אך בגלל הופעתו של הצורר אסור לדחות את המלחמה באויב,כובש מולדתנו.שכן עצם הופעת הצורר היא תוצאה משעיבודה של האומה במולדת.אלמלא השעבוד, יכלה הארץ לקלוט את כל היהודים שנואי נפשו של הצורר. לפיכך, מותר לנו להסתייע בצורר במלחמתנו באויבנו אם הוא אויבו של אויבנו.

אחרי רצח יאיר בתש”ב,היו אלה ישראל אלדד,נתן ילין מור ויצחק שמיר,חברי מרכז לח”י, אשר המשיכואת ביסוסה הרעיוני של לח”י ויאיר מעל דפי העיתונים של המחתרת,ה”חזית “והמעש”.
במאמרים אלה משתקפת מלחמתה של לח”י למען שינוי ערכים מוחלט שהיו מקובלים עד אז ביישוב ובציונות. לא ציונות הרוצה בפתרון העם, אלא ציונות השואפת לפתור את בעיית הארץ ,לא ציונות פילנתרופית למען פליטים,אלא שאיפה טבעית של העם לחיים ממלכתיים ריבוניים בארצו.
ראיית בריטניה לא כ”ידיד” ושותף,אלא ככובש זר,כאויב.ראיית קשרים עם מעצמות אחרות- כמדיניות-חוץ ריבונית ובלתי תלויה וראיית הנאמנות לשלטון הבריטי וסיוע לכוחות הביטחון שלה –כשיתוף-פעולה עם האויב וכבגידה בעם ובמולדת.

דרכי המלחמה להשגת המטרות של לח”י הותוו בהמשך הדרך.הוצבו שלוש דרכים עיקריות :

• עלייה והתיישבות.
• מדיניות –חוץ עצמאית.
• מלחמה בלתי פוסקת בשליט הזר עד לצאתו מן הארץ ברצון או מאונס.

העלייה וההתיישבות

העלייה נחוצה כדי להציל את היהודים מסכנת הכליה,להחזיר את העם לארצו ולחזק את שורות החלוץ הלוחמות או העומדות להילחם להגשמת המטרה.
ההתיישבות דרושה לשם פרודוקטיביזציה ל העם העברי ושל הארץ, אך להתיישבות יש גם תפקיד של תפיסת נקודות אסטרטגיות צבאיות ביטחוניות מובהקות.

מדיניות עברית עצמאית

יש להופיע על הבמה הבן-לאומית בצורה גאה ומכובדת,עצמאית, ללא תלות בגבירים חזקים.המדיניות העברית חייבת להתנתק מטבורה של בריטניה ולחפש לה בעלי ברית וקשרים המזדהים עם האינטרסים של העם העברי.

המלחמה בשלטון הזר

מלחמה בשלטון הזר בכול הדרכים ובכול האמצעים.מלחמה כוללת במרי,בהפגנות ,שביתות,אי תשלום מסים והעיקר בכוח הנשק.את המלחמה חייבת להוביל הנהגה לאומית אשר תאחד את העם ותנהיג אותו בדרך אל המטרה.