אברהם נולד בניו־יורק ביום כד’ באדר תר”ץ, 24 ביוני 1930 להוריו לאה ודוד הופקוביץ ילידי סלובקיה, שהיגרו לארצות הברית בשנת 1926.

המשפחה היתה דתית, בה 4 ילדים, והתפרנסה מעסק המכבסה המשפחתית בניו־יורק.
אברהם למד בישיבה עד גיל 16, היה פעיל בבית”ר וב”בני עקיבא”. בשנת 1946 הצטרף ללח”י. – F.F.I ־ Fighters for the Freedom of Israel.

בשנים 1947–1948 פעל בקבוצה של נערות ונערים יהודים אידיאליסטים שהשתתפו במאבק להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, הודרכו ע”י חברי לח”י, שהגיעו מא”י, ביניהם בנימין גפנר, ברכה וצפוני שומרון, הרצל אליאב ובועז עברון (המבורגר). הם ריכזו פעילותם במשרד מועדון בשדרה ה־2 בעיר, שם למדו עברית ושירים עבריים ושמעו הרצאות אידיאולוגיות.

אברהם פעל בסודיות והפגין נכונות להקרבה, עסק בהסברה, בהפצת כרוזים וחומר תעמולה בשכונות יהודיות ואחרות ובמיוחד בוועידות, כנסים ואסיפות ציבוריות. עסק עם חבריו באיסוף נשק מחיילים משוחררים, אותו ארזו ושלחו לא”י ללח”י. באותה עת למד נַשָׁקוּת במסגרת הכשרה תעשייתית. השתתף במחנה קיץ בניוג’רסי, בביקתה שניתנה לשימושה של הקבוצה ע”י אוהד לח”י, שם שמעו הרצאות ולמדו שימוש בנשק.

בשנת 1949 עלה לא”י בגפו. לאחר שהתארח זמן קצר אצל חבר בקיבוץ אפיקים, הצטרף לקיבוץ הדתי כפר דרום (על־יד ניר גלים) ושהה שם שנתיים.

התגייס לצה”ל, שירת בחיל חימוש בשנים 1951–1954, היה עוזר קצין חימוש ועסק בענייני נשק, שירת בדרגת סמל ראשון.

לאחר שיחרורו עבד בסלילת הכביש לאילת, שהה במחנה עבודה בבאר־מנוחה. אח”כ עבד בלישכה המרכזית לסטטיסטיקה בירושלים. בשנים 1956–1963, היה אזרח עובד צה”ל בתל־השומר, עבד במפקדת קצין חימוש ראשי בניסוי ופיתוח נשק קל. בשנים 1963–1987 עבד בנתניה ב”אורדן”, שם פיתחו פלדת שיריון ויצקו את טנק המרכבה וכן מוצרי שיריון אחרים. עבד בחברת “כלל” בתל אביב בענייני כספים ופרש לגימלאות בשנת 1993.

בשנת 1960 נשא לאשה את ברכה לבית קורח, שעלתה בילדותה מתימן. הייתה חברת לח”י ושירתה בצה”ל, עסקה בהוראה ועבדה במשרד העבודה. להם שתי בנות: יעל ומירי ושלושה נכדים.

אברהם היה פעיל בהתאחדות עולי אמריקה, בעיקר בקליטת עליה.