שלמה אברמוביץ’ בן דבורה ודוד יוסף נולד בתל אביב ביום י’ בטבת תרפ”ט, 23 בדצמבר 1928. שני מבין 6 ילדים. אחיו מאיר ואחותו רבקה הצטרפו להגנה.
בהיותו בן 15 לערך, הצטרף למחתרת לח”י והיה פעיל במחלקת פעולות בתל אביב ושימש כמדריך לנשק בפתח תקווה.
עקב חזותו החיצונית של שלמה, שערו הבהיר ועיניו הכחולות, אפשר היה לזהותו כבריטי. מסיבה זו הוא נבחר לצאת לפעולות החרמת כספים יחד עם יעקב גרנק “דב”. באחת הפעולות רדפו אחריו הבריטים מכיוון שטעו לחשוב שהוא “דב”. בפעולה אחרת החלו לרדוף אחריו גם יהודים וירו לעברו. שלמה החל לצעוק שוב ושוב “יהודים הורגים יהודים” עד אשר הם הפסיקו את הירי לעברו.
בחצר האחורית של ביתו של שלמה הוחזקו כלי נשק של לח”י. באחד הימים נערך חיפוש של ההגנה במטרה למצוא נשק שהוחבא בבית. הנשק לא נמצא, אך נמצאו זוג מגפי חיילים. אנשי ההגנה חקרו את שלמה מדוע הוא מחזיק סוג זה של מגפיים. שלמה ענה שהן שייכות לאחיו מאיר, חבר ההגנה והציע להם לשאול אותו בעצמם. לאחר החיפוש הועבר הנשק מהחצר האחורית של הבית למקום מחבוא אחר.
לאמו של שלמה נודע כי הבריטים חוקרים אודות שלמה. שלושה שוטרים בריטיים הגיעו לחפש אותו בביתו באמצע הלילה. שלמה העמיד פני ישן. החיילים ניסו לחקור אותו אך הוא העמיד פנים שאינו מבין והחיילים נואשו ועזבו. באותו לילה עזב שלמה את ביתו ובילה את השנתיים הבאות במנוסה או בבתי מסתור.
כאשר מאיר, אחיו של שלמה נהרג, המשפחה לא ידעה היכן שלמה מסתתר ולא היתה דרך להודיע לו. רק אחותו רחל ידעה איך למצוא אותו והיא זו שנאלצה לבשר לו על מותו של אחיו ודאגה שיגיע ללוויה.
שלמה שימש כמדריך במחנה יאיר בתקופה שלאחר יציאת הבריטים מאזור תל אביב ועד הגיוס לצה”ל של חברי לח”י.
לאחר קום המדינה הצטרף לצה”ל ושירת עד שנת 1967, לאחר מלחמת ששת הימים.
שלמה נישא לבוורלי לבית שפירו. לאחר מלחמת ששת הימים היגר עם משפחתו לאוסטרליה והתגורר במלבורן, ויקטוריה. לזוג נולדו 2 ילדים, מאיר שנולד בארץ ומרים שנולדה באוסטרליה.
שלמה נפטר ביום כ”ט בכסלו תשס”ב, 14 בדצמבר 2001 במלבורן, אוסטרליה.