דוד נולד בשנת 1932 בעיר העתיקה בירושלים לאב שלמה, שמשפחתו מתגוררת בעיר מדורי דורות ולאם שרה ילידת יוגוסלביה. לדוד אחות. בגיל שלוש התייתם מאביו וגדל אצל סבתו. עוד בהיותו נער החל לעבוד בעבודות מזדמנות כדי לעזור בפרנסת המשפחה.

היה חבר ב”הנוער העובד”, ובשנת 1945 הצטרף לתא נוער של לח”י, שבמסגרתו השתתף בהדבקת כרוזים ברחבי העיר ירושלים. עבר אימוני נשק וקורס לחבלה בשכונת הבוכרים והוטלה עליו אחריות על מחסן נשק בבתי המחסה בעיר העתיקה. בשלהי 1946 נעצר על ידי הבולשת הבריטית, כנראה עקב הלשנה. הוחזק במעצר ב”קישלה” שבעיר העתיקה, שם עוּנה והוּכָּה נמרצות כדי שיודה בחברותו במחתרת, אך שוחרר כעבור שבוע מבלי שהוציא דבר מפיו.

לאחר מכן השתתף בפעולות שונות לרבות ההתקפה על מועדון הקצינים ב”קפה ריץ”, ברחוב קינג ג’ורג’ בירושלים. בשנת 1948, כשהבריטים עדיין בעיר, והערבים מתבצרים בשכונות הדרומיות, נטל חלק בפעולות לח”י בפיצוץ עמדות ערביות ובהקמת בסיסים בירושלים, בטלביה, ובסביבה הקרובה לעיר, בשייח באדר ובליפתא התחתונה. השתתף בפעולה לתפיסת מגרש הרוסים ונוטרדאם. נפצע פעמיים, בכיבוש דיר יאסין ובניסיון לכיבוש העיר העתיקה, שהיה מיבצע משולב של ההגנה, אצ”ל ולח”י. לאחר חיסול הרוזן ברנדוט, פורקו יחידות לח”י מנשקן ודוד, עם רבים מחבריו, נאסר. כששוחרר התנדב, למרות פציעותיו, לצה”ל.

לאחר שחרורו מצה”ל השלים השכלה תיכונית חלקית, למד ב”בצלאל” ציור ופיסול, וכן השתלם בטכנאות בניין, מקצוע בו עסק עד יציאתו לגימלאות.

בשנת 1956 נשא לאשה את דינה לוי ונולדו להם ארבעה ילדים, אשר כולם ממשיכים את הנטיות של אביהם לאמנות: מומו צייר אמן, איצ’ו שחקן תיאטרון, רחל מורה לאמנות, וניר צלם טלוויזיה. דוד מתגורר בירושלים וממשיך את מורשתה העתיקה של משפחת אביו.

דוד נפטר ביום י”ב בטבת תשע”ה, 3 בינואר 2015 והובא למנוחות בבית העלמין בהר המנוחות, ירושלים.