שלמה נולד בכ”ה באלול תר”צ, 18 בספטמבר 1930 בתל אביב. אביו, אברהם, היה איש הגדודים העבריים, צאצא למחדשי היישוב היהודי ביפו. אִמו, וירג’יני לבית שימלא, הייתה חניכת בית הספר לבנות בנוה צדק. שלמה למד בבית ספר עממי “אליאנס” בתל אביב -יפו ובגימנסיה הרצליה. את תעודת הבגרות רכש בבחינות אקסטרניות. היה חניך בתנועת “המכבי הצעיר” וכבר אז התגבשה השקפת עולמו הלאומית.
הוא גוייס ללח”י בשנת 1946, בעקבות מידע שהגיע על אהדתו למחתרת. באותה תקופה הוא עבד כנער מתלמד בתפקיד אלחוטאי בחברה בריטית למברקים Cable & Wireless, שבידה היה הזיכיון הבלעדי להעברת מִברקים וקבלתם מארצות חוץ. באמצעותה קיבלה ממשלת המנדט את רוב מברקיה. שלמה סיפק למחלקת המודיעין של לח”י דו”חות שבועיים, העתקי מברקים וסקירות על הלכי רוח של הפקידות הבריטית, הערבית, הארמנית והיוונית. כן מסר מידע על יהודים ספרדים עשירים בעלי נטיות לאומיות. העברת המידע אשר כלל חומר מודיעיני חשוב למחתרת, נמשכה גם לאחר כ”ט בנובמבר, תש”ח.
ביום 14 במאי 1948 התגייס לצה”ל ושירת בחטיבה 7, בענף המחקר והמודיעין. השתתף בקרבות לטרון ובמבצע חירם בגליל, והמשיך לשרת במילואים כ־35 שנים.
שלמה השלים את השכלתו באוניברסיטת תל אביב. למד פרסום, יחסי ציבור, פסיכולוגיה חברתית והיסטוריה של היישוב העברי בארץ. דיבר חמש שפות. עבד בשירות המדינה בענף הסרטים ובפרסום.
הוא מעורה בחיים הציבוריים בארץ ומילא שורה ארוכה של תפקידים: יו”ר ועד הקהילות הספרדיות בתל אביב–יפו והמחוז; סגן נשיא הפדרציה הספרדית בישראל, וחבר הנשיאות העולמית של הפדרציה העולמית; סגן יו”ר הליגה לידידות ספרד–ישראל; חבר בוועדת הכספים של הסוכנות היהודית ובעוד גופים ציבוריים נוספים.
השתתף בקונגרסים ציוניים ואחרים וכתב מאמרים בנושאי חברה ופרסום.
בשנת 2001 הוענק לו תואר “יקיר עיריית תל אביב יפו” על פֹּעַלו למען העיר.
שלמה נפטר ביום כ”ח בסיון תשס”ב, 4 ביוני 2002 והובא למנוחות בבית העלמין קריית שאול בתל אביב.