גרנביץ' יצחק אריה – צבי

שם מלא: גרנביץ' יצחק אריה
כינוי בלח"י: צבי
תאריך לידה: 1917
תאריך פטירה: 1990
ארץ ועיר לידה: פולין, זעלוב
שנת הצטרפות ללח"י: 1943
 

יצחק אריה נולד בכ"ה בניסן תרע"ז (1917) בעיר זעלוב בפולין לאביו ר' מרדכי מנחם, מחסידי גור, ולאִמו לאה. ההורים העניקו לילדיהם חינוך יהודי חרדי, אהבת עם ישראל וארץ־ישראל ומסירות נפש עד אין גבול.
יצחק אריה למד בחדר עד שהאב החליט לעלות לארץ־ישראל עם אשתו ושלושת ילדיהם. בשנת 1924 הגיעו ארצה והאב היה בין מייסדי המושבה הדתית בני־ברק, בקרבת הישוב היהודי הקדום (ממזרח לתל־אביב). בארץ למד יצחק אריה בתלמוד תורה בבני ברק, בישיבת "אור שמח" בתל־אביב, וכן בישיבת חברון בירושלים. הוא היה חבר פעיל בתנועת "ברית החשמונאים" והיה אחראי על קן תל־אביב.
בארץ נולדו למשפחת גרנביץ' עוד שבעה בנים ובנות וכבר מראשית מלחמת מחתרת לח"י נגד הבריטים, החלו בני גרנביץ' להצטרף ללח"י, תחילה הבוגרים ואחריהם הצעירים יותר. יצחק אריה הצטרף כבר בשנת 1943 והופעל בעיקר באיסוף כספים, שהיו דרושים למימון פעולות המחתרת, רכש נשק וחומרי נפץ, ולקיום אלה מחברי המחתרת שהיו תחת עינו הפקוחה של השלטון הבריטי ולא יכלו לצאת ולהתפרנס.

ב־1944 נשא יצחק אריה לאִשה את יפה לבית זיגלבוים ובמשך השנים נולדו להם ארבעה בנים. לאחר ההתנקשות במתווך האו"ם, הרוזן השבדי ברנדוט, על־ידי חברי לח"י בירושלים, על שפעל למסור את ירושלים למלך עבדאללה מירדן, נאסר יצחק אריה יחד עם רבים מחברי לח"י וישב בבית־הסוהר ביפו ואחר בעכו במשך חמישה חודשים, עד לחנינה הכללית. לאחר זאת התגייס לצה"ל ושרת במילואים במשך שנים רבות ברבנות הצבאית. הוא ניהל בתל־אביב את אחד המפעלים לאריגה שאביו הקים בארץ. לאחר־מכן היה בעל אולמי שמחות "כנרת" ברחוב שיינקין בתל־אביב. כל בוקר נהג לתת שיעור לציבור בעלי־בתים וגימלאים.

יצחק אריה נפטר ביום ד' באדר תש"ן (1990) והובא למנוחת עולמים בבית־העלמין בהר הזיתים בירושלים, ליד אביו וסבו. הוא הותיר אשה, ארבעה בנים, נכדים, ונינים.