גירון (קְרֶדָה) שמואל – אביגדור

שם מלא: גירון (קְרֶדָה) שמואל
כינוי בלח"י: אביגדור
תאריך לידה: 28.11.1926
תאריך פטירה: 27.4.2014
ארץ ועיר לידה: פולין, צ'יכנוב
שנת הצטרפות ללח"י: 1946
 

שמואל נולד ב־כ"ב בכסלו תרפ"ז–28.11.1926 – בצ'יכנוב שבפולין לאביו, אהרן יונה, ולאִמו שרה לבית מלניק, שהיו אנשים דתיים ולהם ארבעה ילדים. שמואל היה בן הזקונים. אביו היה חייט וסוחר בקונפקציה, אִמו עזרה לו בעבודה וטיפלה במשפחתה.
שמואל למד בבית־ספר חובה ממשלתי ואחר־הצהריים למד עברית, מקצועות יהדות ולימודי קודש בבית־המדרש.
לראשונה עלה אביו לארץ־ישראל ב־1925, אך נאלץ לחזור לפולין לרגל המצב הכלכלי הקשה ששרר בארץ.
בשנית ב־1932 חזר ועלה בגפו, ורק ב־1935, כאשר הצליחו לקבל סרטיפיקטים, הצטרפו אליו אמו, שני אחיו, אחותו, ושמואל והמשפחה אוחדה שוב.
שמואל זוכר בהתרגשות יום עזיבתו את פולין, הרכבת העוזבת את רציף התחנה בווארשה, בדרכם לנמל קונסטנצה שברומניה ואת ריקודי הפרידה, שירת ההמנון הלאומי, הבכי, וקנאת הנשארים.
המשפחה השתקעה בירושלים. אביו הקים מתפרה לבגדי־ילדים ותלבושת־אחידה לבתי־הספר בירושלים והפיץ את תוצרת בית־החרושת "אתא".
שמואל למד בבתי־ספר דתיים: ת"ת מזרחי, "חורב" ו"מעלה". בגיל 14 חלה בשיתוק ילדים (פוליו) ונאלץ להשלים את השכלתו היסודית והתיכונית בבית. הוא למד עברית, אנגלית, ערבית ומקצועות אחרים בעזרת מורים פרטיים. את השכלתו הנרחבת רכש בהמשך בלימוד עצמי. הוא היה חבר בצופי "יודפת" ומילא תפקיד של מדריך.
בשנת 1946 התגייס ללח"י, פעל במודיעין, ניהל בביתו ארכיון שמות ואינפורמציה שונה, שאותם תרגם לשפת התווים, בה שלט בעקבות נגינתו בפסנתר. כמו־כן פעל בוועדת קבלה לגיוס חברים. במחנות "אלדד" ו"דרור" פעל בתפקידים משרדיים, הדפיס חומר במכונת כתיבה ושימש כטלפונאי. למרות נכותו, לא וויתר שמואל ותרם ככל יכולתו למאמץ המשותף לשיחרור הארץ מעול הבריטים. משנת 1951 עבד במשרד האוצר, במחלקת החשב הכללי. בשנת 1965 היה מנהל סניף בנק "טפחות" בירושלים. אחרי מלחמת ששת הימים, כשמרכז הבנק עבר מתל־אביב לירושלים, תיפקד כמנהל אגף. יצא לגימלאות ב־.1989
ב־1954 נשא לאִשה את שרה לבית ביאלה, ילידת ירושלים, דור ששי בארץ. היתה חברת גדנ"ע. עבדה מספר שנים במשרד החוץ, אחר־כך 33 שנים במועצת "הדסה" לישראל, מתוכן שימשה במשך 10 שנים כמזכירת המועצה. משפחתה של שרה לקחה חלק במלחמות־ישראל, אחיה דוד אריה ביאלה ("שמואל"), היה חבר לח"י במחלקה הדתית. אחיו, יוסף, נלחם ברמת־רחל, אחיו, יעקב, היה חבר פלמ"ח מ־1942 ומראשית מלחמת השיחרור, ליווה שיירות לירושלים, שירת בחטיבת־הראל ונפצע.
לשמואל ושרה שני בנים ובת ונכדים. ילדיהם שירתו בצה"ל, נכדם הבכור, יוסי, שירת  כקצין בצה"ל.

שמואל התנדב תקופה מסויימת בייעוץ ב"יד שרה".