שועלי (פוקס) זאב – פנחס

שם מלא: שועלי (פוקס) זאב
כינוי בלח"י: פנחס
תאריך לידה: 23.9.1925
תאריך פטירה: 19.12.1962
ארץ ועיר לידה: פולין, בוריסלב
 

זאב נולד ב־23.9.1925–ה' בתשרי תרפ"ו, בעיר בוריסלב בפולין לאמו פניה ולאביו לאון פוקס, שהיה מהנדס נפט. לזאב היו אחות ואח. עם פלישת הגרמנים לפולין, פלישה, שהביאה לפרוץ מלחמת העולם, היתה כל המשפחה ברכבת בדרכה לבוריסלב, לאחר חופשה בזאקופנה, הגרמנים הפציצו את הרכבת, כל משפחתו של זאב נהרגה, הוא היחיד ששרד והוא בן 14. אז החל עבורו מסע תלאות שלא יתואר: לבדו, נסחף בתוך זרם פליטים מזרחה. בדרך חלה ואושפז. לא היה מזון ולא היו תרופות והוא ניצַל רק הודות לטיפולה המסור של אחת האחיות, שריחמה על הילד הגלמוד ודאגה לו למזון ולתרופות. משהחלים, המשיך במסעו, הצטרף לקבוצת פרטיזאנים, נדד לתוך רוסיה, שהה במחנות, עד שבשנת 1943 התגייס לצבא הפולני של הגנראל אנדרס ועִמו, דרך טהראן, הגיע ארצה. כאן ערק מהצבא הפולני והצטרף למחתרת לח"י.

הוא עבר קורס לנשק וצורף למחלקת הפעולות. לאור סיפוריו על עברו, זכה לכינוי החיבה "הפרטיזן". זאב נודע כבחור חברותי, בעל מזג טוב, חייכן, ועם זאת אמיץ ונועז. הוא השתתף בפעולות התקפה רבות נגד הבריטים ואף נפצע בידו באחת מהן. הבולטות שבהן היו: התקפה לצורך החרמת נשק על מחנה צנחנים בריטים בתל־אביב, התקפה על שדה התעופה של חיל־האויר המלכותי הבריטי ליד כפר־סירקין, בו פוצצו תשעה מטוסי קרב מסוג ספיטפייר, ופעולתו האחרונה, ההתקפה על בתי־המלאכה של הרכבת במפרץ חיפה. 

בעת הנסיגה נתקלו המבַצעים במחסום בריטי משוריין. נפתחה עליהם אש תופת בה נהרגו רבים מהלוחמים והלוחמות. זאב נפל בשבי הבריטי, נשפט ונידון, יחד עם 17 חבריו, למוות. בעת המשפט סרבו הנאשמים להכיר בסמכותו של בית־הדין לשפוט אותם. פסק־הדין הומר במאסר עולם, ועם הכרזת המדינה וצאת הבריטים מהארץ, התגייס זאב לצה"ל יחד עם חברי לח"י ושרת בחטיבה 8, גדוד 82, במשך מלחמת הקוממיות.

אחרי המלחמה עבד כנהג במשרד ממשלתי. בשנת 1952 נשא לאִשה את רעיה לבית שריער ונולדו להם שני ילדים: אורי, ב־1952, והיידי, ב־1957.  זאב עבד כנהג באגד, כנהג מונית, עד שהקים מפעל למוצרי גומי ביפו, שניהל עד שנפטר מהתקף לב, ב־כ"ב בכסלו תשכ"ג–19.12.1962. הוא הובא למנוחות בבית־העלמין בנתניה.

אלמנתו, רעיה, גימלאית, מתנדבת לעבודות בשרות הציבור, בעיקר האגודה למלחמה בסרטן.