רצון אשר – ציון

שם מלא: רצון אשר
כינוי בלח"י: ציון
תאריך לידה: 2.1.1922
ארץ ועיר לידה: תימן, עדן
שנת הצטרפות ללח"י: 1943
 

אשר בן חנה וסעדיה נולד בשנת 1922 בעיר עדן, דרום תימן. עלה לארץ עם הוריו באשרת תיירים בשנת 1932, בהיותו בן 10. משפחתו מנתה 11 נפשות, ביניהם שִשה בנים ושלוש בנות. למרות המצב הכלכלי הקשה, השתקעה המשפחה בתל־אביב. אשר נאלץ לצאת לעבודה כדי לעזור בפרנסת ההורים. אחיו הגדול הקים אִרגון בשם "ארגון עולי עדן", במטרה לשפר את מצבם החברתי והכלכלי של העולים מעדן. במועדון של הארגון התנהלו פעולות תרבות מטעם אנשי התנועה הלאומית. ו"התאים הלאומיים" של האצ"ל, אשר קירבו את אשר לדרכה של המחתרת. הוא גוייס ללח"י בשנת 1943. כינויו היה "ציון". עסק בהדבקת כרוזים והעיתון "המעש", בפעולות בילוש ומעקבים, השתתף בפעולות להחרמת כספים שהתנועה היתה זקוקה להם לצורך מימון פעילותה, עבר אימוני נשק, עסק בהטמנת "סליקים", השתתף בהתקפה על שדה התעופה בכפר סירקין, בהתקפה על מחנה בריטי של "הכלניות" ברח' הירקון בתל־אביב, בהתקפה על מחנה צבאי בתל־ליטוינסקי לשם החרמת נשק, בהתקפה על מחנה צבאי בחולון, בה נלקח שלל רב מהחיילים הסנגלים. אשר לקח חלק גם בהתקפת לח"י על בתי המלאכה של הרכבת בחיפה, ב־1946, ונלקח בשבי עם 17 חבריו אשר נידונו למות, אך דינם הוחלף למאסר עולם. בכלא עכו השתתף בחפירת מנהרה, דרכה התכוונו האסירים לברוח, אך הם הועברו לכלא ירושלים לקראת צאת האנגלים מן הארץ, והמנהרה נשארה עלומה עד שחרור עכו בידי צה"ל. מירושלים הועברו אשר והאסירים היהודים האחרים לעתלית. 

כאן נבחרו שני אנשים, ביניהם אשר, לברוח בתוך מזוודות. הבריחה הצליחה ואשר יצא לחופשי.

לאחר ההתנקשות ברוזן ברנדוט, התגייס לצה"ל ושירת ביחידת אספקת דלק.

נשוי לרחל לבית ישראלי, ילידת עדן. לאחר מלחמת העצמאות עבד בעיריית תל־אביב ולאחר־מכן עבד במשך 45 שנים כנהג מונית ב"יעל דרומה". לאשר ולרחל ארבעה ילדים.