קוטיק יעקב – שרגא

שם מלא: קוטיק יעקב
כינוי בלח"י: שרגא
תאריך לידה: 27.9.1913
תאריך פטירה: 13.7.1996
ארץ ועיר לידה: פולין, צ'חנובצה
שנת הצטרפות ללח"י: 1940
 

יעקב נולד ב־27.9.1913 בעיירה צ'חנובצה בפולין, שם גדל ולמד. הצטרף לתנועת בית"ר, היה פעיל בה, ובתור שכזה עלה לארץ־ישראל בשנת 1938 באורח בלתי לגלי. מיד עם הגיעו, נכנס לפעילות בתנועה הלאומית, בבית"ר, בהסתדרות העובדים הלאומית ובארגון הצבאי הלאומי. כתוצאה מפעילותו זו, נעצר מיספר פעמים לחקירה, ואף למעצר לתקופות קצרות. משום־כך היה לו תיק בבולשת הבריטית.
ב־20.8.1938 הטיל עליו מפקדו בארגון להעביר מזוודה שהכילה אקדוחים, רימונים, תחמושת וחומרי נפץ ממשרד הסתדרות העובדים הלאומית ברחוב גאולה בתל־אביב למקום אחר בעיר. מודיע יהודי של הבולשת מסר על כך, וחוליית בלשים המתינה בקרבת מקום והקיפה את הבניין. יעקב הלך למלא את ההוראה, ומבלי לחשוד בדבר, לקח את המזוודה ויצא מהמשרד. עוד בהיותו בחדר המדרגות, זינקו עליו הבלשים ואסרוהו. על פי "תקנות החירום" של ממשלת המנדט, הוא היה צפוי לעונש מוות על החזקת כמות כזאת של נשק. משפטו החל ב־29.9.1938. למרות שהיה ברור לו למה הוא צפוי, שמר על זקיפות קומה ועל מוראל גבוה. הוא סרב לקבל הגנה משפטית ותבע שיכירו בו כבשבוי מלחמה. למרות זאת מוּנה עורך־הדין זליגמן להגן עליו. כצפוי, לאחר התייעצות קצרה, גזרו השופטים את דינו למוות ביום 3.10.1938. לאחר קריאת גזר־הדין, שר יעקב את התקוה. הוא הרגיע את חבריו למאסר באומרו: "אל תדאגו. אקבל את המוות בכבוד הראוי". כעבור 10 ימים המיר מפקד הצבא את עונשו למאסר עולם. הוא ישב בבית־הסוהר בירושלים ובעכו שבע שנים, מתוכן ששה חודשים בצינוק. בעת שבתו במאסר, פרצה מלחמת העולם השניה. כשהתרחש הפילוג באצ"ל, הצטרף אל אנשי יאיר והיה לאיש לח"י.

מי שמסר לבולשת על העברת המזוודה היה משתף פעולה בשם ולנטין בק, שאף נכח במקום בעת לכידתו של יעקב. הדבר נודע לאצ"ל והאיש הוצא להורג מיד לאחר גזר דין המוות שהוטל על יעקב.

סמוך לקום המדינה שוחרר יעקב מכלאו והחל לעבוד למחייתו כפקיד בהסתדרות העובדים הלאומית ואת יתר זמנו הקדיש לעבודת המחתרת. יעקב לא הקים משפחה. הוא נפטר ערירי ב־13.7.1996–כ"ו בתמוז תשנ"ו, בגיל 83.