קוברסקי חיים – בועז

שם מלא: קוברסקי חיים
כינוי בלח"י: בועז
תאריך לידה: 16 מאי 1923
תאריך פטירה: 20 באפריל 1997
ארץ ועיר לידה: פולין, ברדז'ילוב
שנת הצטרפות ללח"י: 1940
 

חיים נולד ברדז'ילוב (מחוז ביאליסטוק), פולין, בר"ח סיון תרפ"ג (16 מאי 1923). אביו, יהודה מנחם, היה מלמד בעיירה ואִמו, סימה לבית פישקובסקי, היתה בת למשפחת איכרים יהודים ועבדה כמטפלת. אביה היה קצין בצבא הרוסי ויהודי גאה, שהוצא להורג בידי הנאצים בגיל 80, לאחר שסירב ללכת לגטו. נחלת המשפחה בכפר הוענקה לה על ידי הצאר לאחד מאבי אבותיה, שהיה מה"חטופים" ושירת בצבא 25 שנים תוך שמירה על כשרות וקיום מצוות.

חיים למד בחדר ובבית ספר עממי פולני. הוא עלה ארצה עם משפחתו ב־1935 והתגורר בירושלים. למד בישיבה תיכונית "עלומה" ובבית מדרש למורים "מזרחי". לאחר שעלו ארצה, אמו עבדה כמטפלת לפרנסת המשפחה ואביו, שהיה קודם לכן רב, עבד בתחילה כחלבן ואחר כך כמשגיח כשרות. אביו היה ידוע בהגינותו המיוחדת בהתנהלותו. תכונה זו אפיינה גם את בנו כאיש ציבור שהיה ידוע ביושרו, במסירותו ובנקיון כפיו.

חיים היה חבר ה"הגנה" בשנים 1937–1938. בשל התנגדותו להבלגה ובהשפעת עלילת שלמה בן יוסף ועלייתו לגרדום, הצטרף לאצ"ל בשנת 1938, ומשם הגיע ל"ברית החשמונאים" בה נימנה על ההנהגה הארצית ועסק בעיקר בחינוך ובהדרכה. כן ערך במשך תקופה מסויימת את ביטאון התנועה, "החשמונאי" והיה ממקימי קבוצת הכשרה להתיישבות. בשל התנגדותו למעשה הפילוג, לאחר פרישת יאיר, הוא נשאר חבר האצ"ל.

עם זאת, ב־1942 פרש מהאצ"ל והצטרף ללח"י, שם עסק בגיוס חברים חדשים, באיסוף ידיעות, בהדבקת כרוזים והפצתם ובסיוע למבוקשים על ידי המשטרה. בין השאר, הוא השתתף בקורס לנשק ולחמרי נפץ בפיקודו של יהושע כהן. פעם הפתיעה אותם המשטרה ורק בקושי הצליחו להיחלץ. בשלהי 1945, או בתחילת 1946, פרש מלח"י בשל אמונתו שעל הישוב להתאחד לכוח לוחם אחד.

ב־1953 נשא לאשה את סוניה לבית רוטנברג, מורה במקצועה ונולדו להם שתי בנות: אפרת ומיכל. סיים ללמוד בפקולטה למדעי הרוח של האוניברסיטה העברית. עסק תחילה בהוראה ובניהול בית ספר תיכון ובשנת 1949, לקח חלק בכינון המחלקה לחינוך ולתרבות של עיריית ירושלים, שבהמשך היה למנהלה עד 1970. מ־1979 עד 1986 היה מנכ"ל משרד הפנים. בשנים 1979–1982 שימש כיו"ר קבוצת העבודה הישראלית, שניהלה את המו"מ על האוטונומיה. השתתף בועידות ובאירגונים בינלאומיים.

גם לאחר פרישתו, נתבקש על ידי הממשלה להשתתף כחבר וכיו"ר בוועדות שונות. כיהן כיו"ר פעיל של דירקטוריון בנק המזרחי, יו"ר יד יצחק בן צבי, יו"ר בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים, חבר הוועד המנהל של אוניברסיטת בר אילן ומכון ירושלים לחקר ישראל. שימש מרצה במכון ללימודי עיר ואיזור באוניברסיטה העברית.

נפטר בי"ג בניסן תשנ"ז (20 באפריל 1997).