סבוראי טובה לבית הוכגליק – תחיה

שם מלא: סבוראי טובה לבית הוכגליק
כינוי בלח"י: תחיה
תאריך לידה: 29.12.1915
תאריך פטירה: 2.4.2013
ארץ ועיר לידה: פולין, ווארשה
שנת הצטרפות ללח"י: 1941
 

נולדה ב־29.12.1915 בווארשה להורים דתיים, אבא, מרדכי הוכגליק ואמא, לבית ליכטג שעלו ארצה ב־1924, לפתח־תקוה וירדו ב־.1928 למדה ב"תרבות". ב־1930 הצטרפה לבית"ר.
ב־1934 עלתה ארצה. בחיפה פגשה את מי שהוריד את הדגל הנאצי מהקונסוליה הגרמנית – משה סבוראי.
ב־1937 הצטרפה לאצ"ל. ב־6.11.1938 נישאה למשה, שכעבור חודש נעצר ושוחרר ב־1.7.1939, חודש לפני הולדת ילדתם, חרות. בפילוג האצ"ל הצטרפו ליאיר ועברו לתל־אביב. משה וחבריו נעצרו ב־25.5.1941 והוא ברח ב־27.11.1941 בעזרתה של טובה. הם עברו לגור בדירת הגג במזרחי ב'־8 (כיום רחוב אברהם שטרן "בית־יאיר") ־ ב־.29.12.1941 טובה ציפתה שכאן יתחילו חיי משפחתם הקטנה. והנה בליל ה־3.1.1942 חזר משה הביתה, ואִתו יאיר חסר הבית, על מנת להסתירו "למספר ימים". ו"הימים" נמשכו. ב־25.1.1942 הודיע להם יאיר בשמחה, שנמצא עבורו חדר החל מה־.1.2.1942 ב־27.1.1942 רצח הקצין מורטון שני לוחמים ופצע את משה ואליאב שאושפזו. יאיר, כמובן, עזב מיד את דירתם. אולם חזר
ב־29.1.1942, מחוסר ברירה. ב־30.1.1942 הופצו תמונותיו של יאיר. טובה החולה המשיכה לדאוג לצרכיו בדירתה, ואת ילדתה מסרה לאִמה.
ששה ימים לפני רצח יאיר, הודיעה לו המקשרת שעוקבים אחריה. יאיר אסר עליה לבוא יותר. שלושה ימים לפני הרצח, כשירדה טובה בלילה לרחוב, הרגישה שבלש מוכר לה עוקב אחריה וסיפרה ליאיר.
בוקר ה־12.2.1942, כ"ה בשבט תש"ב, מלווה את טובה לאורך חייה. השחר זה עתה עלה. יאיר וטובה התעוררו בהפתעה לקול הסריטה המוּכרת בדלת. לתדהמתה, עמדה בפתח המקשרת של יאיר ובידה דואר דחוף – הצעת החסות שנשלחה מהצ"ח. יאיר הכין תשובתו, ומכתב לאִמו, והמקשרת עזבה. לאחר צאתה, נשמעו צעדים על הגג בקרבת החלון. כעבור כשעה נשמעה דפיקה קלה בדלת. יאיר, כרגיל, מיהר לארון. לדירה נכנסו האנגלי וילקינס ושני בלשים. כעבור כחצי שעה גילו את יאיר בארון. כשהושיט הבלש ידו לאקדחו, התייצבה טובה בינו ובין יאיר ואמרה "לא לירות – או שתירה בי", וקיוותה שבכך הצילה את חייו. שני בלשים נוספים הגיעו ובידיהם אזיקים. טובה הורדה למכונית. פתאום שמעה שלוש יריות וקראה: "שוטרים בלי מדים רצחו את יאיר שטרן". טובה הועברה לבית הסוהר בבית־לחם. חרות הקטנה נשארה אצל אִמה האלמנה, לאה הוכגליק ואחיה, טוביה ודוד, נשלחו ב־1944 למחנות באפריקה.
טובה שוחררה כעבור ארבע־וחצי שנים בהמלצת ועדה רפואית ממשלתית. לאחר־מכן נולדו לטובה ולמשה יאיר וסמדר. ב־1978 הקימו את גרעין צפון השומרון. ב־1981 התיישבו עם חבריהם בשקד. טובה מנהלת את הספריה בשקד. בחשוון תשס"א, 2000, הוענק לטובה ולמשה סבוראי אות "יקיר השומרון".