מזרחי יעקב – ישראל הקטן

שם מלא: מזרחי יעקב
כינוי בלח"י: ישראל הקטן
תאריך לידה: 2.1.1932
ארץ ועיר לידה: ישראל, ירושלים
שנת הצטרפות ללח"י: 1948
תאריך פטירה: 24.9.14
 

יעקב נולד להוריו מרים ועזרא ב־2.1.1932 בשכונת "שערי צדק" שבירושלים. הוריו עלו ארצה מבגדד בשנת .1923 המשפחה היתה דתית ושומרת מסורת. יעקב למד בחדר מגיל שנתיים עד גיל שש. לאחר־מכן – בתלמוד תורה.
בשנת 1945, בהיותו בן 13, שמע לראשונה על הפעולות המיבצעיות של לח"י, וגוייס על־ידי שני אחיו ללח"י. צורף לקבוצה ועסק בהדבקת כרוזים גם בשעת העוצר ומתחת לאפם של הבריטים, שהסתובבו במכוניות משורינות. במלאות לו 16 הוציא רשיון נהיגה על אופנוע, ומפעם לפעם היה נוסע לאבו־גוש להביא נשק מיוסף אבו־גוש.
החל מפסח 1948, השתתף באימונים בשייח באדר בירושלים – שכונה ערבית שאנשי לח"י שיחררו. עם הכרזת המדינה, כשמלחמת השיחרור היתה בעיצומה, הועבר יעקב יחד עם חברי לח"י האחרים לליפתא, למחנה "אלדד". תפקידו היה להעביר מזון וציוד ללוחמים, שישבו בעמדות מול העיר העתיקה, בגיזרה של לח"י. לימים, כאשר נכבשה טלביה, הקים לח"י, את מחנה "דרור", באחד מבתיה, ובמחנה "אלדד" נשארה הפלוגה הדתית. הנשק, חומרי הנפץ והמזון הוחזקו בשייח באדר ליד ביתו של ה"סבא" – יהודה לייב שניאורסון יליד חברון. יעקב היה נהגו האישי. באחד מימי שישי, כשהחזיר את "סבא" לביתו, נשמעה התפוצצות במחנה "אלדד", בה נהרגו מספר חברים.
יעקב השתתף בפעולות רבות בירושלים וגם בהתקפה על העיר העתיקה בליל שבת, 17.7.1948, יום לפני ההפוגה. באותו ערב נפצע בברכו ובידו.

לאחר רצח ברנדוט, נתפסו הוא וחבריו על־ידי המשטרה הצבאית והועברו לכלא צבאי בשייח מוניס. חודש וחצי לאחר־מכן, בערב יום כיפור, שוחרר יעקב. התנאי לשיחרורו היה כי יחזור לירושלים ויתייצב במשטרה פעמיים ביום, אך הוא התיאש מהענין וחזר לתל־אביב. בהגיעו לגיל 18, התגייס לצה"ל ועל אף נכותו מילא תפקידים שונים. הוא השתתף במלחמת השחרור, מלחמת סיני, ששת הימים ויום הכיפורים. בשנת 1956 הוכר יעקב כנכה צה"ל. במלחמת ששת הימים מונה להיות מקשר ואחראי על המיפגשים בין אנשי הממשל וראש עיריית חברון, בביתו. כחודש לאחר המלחמה, מונה על־ידי שר הדואר דאז והמימשל לפתוח את בתי הדואר ביהודה ושומרון. ב־7.3.1978 השתחרר יעקב מהצבא, בעקבות הידרדרות במצב בריאותו. במשך השנים עבד במפעלי אשפרה לטקסטיל "קשת". עם סגירת המפעל המשיך כעצמאי בעבודות צנרת טכניות במפעלי טקסטיל עד צאתו לגימלאות.

נשוי לשושנה לבית סייך, ולהם ארבעה ילדים, בן ושלוש בנות ונכדים.