מזרחי אהרן – גבאי

שם מלא: מזרחי אהרן
כינוי בלח"י: גבאי
תאריך לידה: 7.9.1929
תאריך נפילה: 13.9.1948
ארץ ועיר לידה: ישראל, ירושלים
 

אהרן נולד ב־7.9.1929, י"ג אב תרפ"ט, בירושלים להוריו משה ומרים. סיים בית־ספר עממי. עבד במקצוע ציפוי ניקל, כרום וכסף וכתחביב עסק בספורט. יחד עם כמה חברים משכונת מגוריו יסד קבוצה בשם "המשמרת הצעירה". היה מדריך מעולה וחינך את בני הנעורים ברוח קיבוצית.
חיבתו העזה לים הביאה אותו לשפלה ולמעבר למקצועות הספנות. הנער הצעיר והלוהט נחשף לספרות המחתרת, שדיברה אל ליבו, והוא הצטרף ללח"י. הוא עבר קורסים שונים לנשק והראה את יכולתו בפעולות נועזות. אהרן עסק גם בהדרכה.
היה לו לאהרן חוש מוזיקלי. הוא אהב לשיר ולנגן במפוחית. הוא גם כתב שירים. באחד משיריו המוקדש לאמו, שנתחבב ביותר על חבריו, כתב: "אמא, אל תבכי נא באשר הלכתי / חובתי לפרוע למולדתי האם". בטוח היה כי כדור לא יפגע בו, ואם יפגע – רק לאחר "שיהיה בעברו השני של הירדן", כפי שאמר לחברו הטוב.

עם פרוץ מלחמת השחרור עבר עם יתר אנשי לח"י לשורות צה"ל. הצטרף לפלוגה א' בגדוד הפשיטה הממוכן (קומנדו) 89 שבחטיבה .8 מפקד הפלוגה היה יעקב גרנק הוא דב "הבלונדיני הגבוה". אהרן לחם בקרבות "מיבצע דני" והשתתף בכיבוש יהודיה, וילהלמה, לוד, רמלה ובית נבאללה. אלא שאהבתו העזה לים לא שככה, וכשחלה הפוגה בקרבות, ביקש, ואף קיבל אישור, לעבור לשרת בחיל הים.

הוא לא הספיק לעשות זאת. פלוגתו, שבסיסה היה בבן־שמן, עברה לסדרת אימונים לשדה־התעופה בלוד. מחוץ למסגרת האימונים, מתחו מספר בחורים כבל ממרומי מגדל הפיקוח ממנו החליקו בעזרת "אומגה", אלא שהכבל לא קוּבַּע רחוק מספיק על הקרקע. הוא לא היה מתוח דיו ויצר מעין "בטן". אהרן חובב הספורט החל להחליק, הרפה בידו האחת מן האומגה בנסותו לשפר את אחיזתו – ונפל על גבו, פצוע אנושות. זמן קצר לאחר־מכן נפטר מפצעיו.

אהרן נפטר בט' באלול תש"ח, 13.9.1948, ימים מועטים אחרי שמלאו לו 19 שנים. בו ביום הובא למנוחת עולמים בבית־הקברות הצבאי נחלת־יצחק שבתל־אביב.

לחץ כאן לדף הנצחה באתר "יזכור" של משרד הבטחון