לנואל (לנאיל) אליהו – אהוד

שם מלא: לנואל (לנאיל) אליהו
כינוי בלח"י: אהוד
תאריך לידה: 1920
תאריך פטירה: ג' באדר א' תשמ"ו
ארץ ועיר לידה: פולין, ווארשה
שנת הצטרפות ללח"י:
 

אליהו נולד בווארשה שבפולין להוריו ברכה ומרדכי מנשה לַנְאַיְל, בחודש שבט, פברואר .1920 המשפחה, בה חמישה ילדים, היתה חסידית ואמידה. הילדים התחנכו ברוח היהדות וקיבלו גם השכלה כללית רחבה. אליהו למד בבית־ספר יהודי וגם בישיבה. הוא התמסר לאירגוני נוער ציוניים, היה מראשי "ברית החשמונאים", נוער לאומי־דתי, וגם עסק בעלייה הבלתי לגלית של בית"ר, עליית "אף על־פי".
אליהו עלה לארץ עם עשרה מחבריו בעלייה הבית"רית, באניה "פריטה". הם ירדו לחוף תל־אביב ב־1 בספטמבר 1939, אליהו נעצר בידי הבריטים ושוחרר רק אחר מספר שבועות, כאשר מספר העולים נוכה ממיכסת הסרטיפיקטים של הסוכנות היהודית. אליהו וחבריו הביאו עמם ספר תורה קטן, אותו מסרו לבית־הכנסת של מצודת־זאב (היום: בית ז'בוטינסקי). לאחר־מכן הועבר הספר להסתדרות העובדים הלאומית.
הם גרו בבני־ברק, ולפרנסתם עבדו בעיקר בפרדסים שבסביבה. מאוחר יותר עבד אליהו באריגה. בארץ המשיך בפעילותו כמפקד "ברית־החשמונאים", אחרי־כן במחתרת האצ"ל, ולאחר הפילוג הצטרף ללח"י.

בקן "ברית החשמונאים", בבית־ספר ביל"ו בתל־אביב, הכיר את צפורה לבית גרנביץ, משפחה לאומית, שכל ילדיה היו חברי לח"י, וכן גם צפורה. הם נישאו ב־.1942 בתחילה גרו עם ההורים, בדרום תל־אביב, לאחַר מכן עבר הזוג עם בנם התינוק לבני־ברק. בחדרם הקטן נערכו מפגשים של חברי לח"י, ושם מצאו מיסתוֹר חברים מבורחי לטרון. ב־1945 עברו לגור בפרדס־כ"ץ, כשצפורה בהריון עם ילדם השני. גם כאן שימש ביתם מקום מיסתור לנשק, מקלט לפצועים ומקום מפגש לחברי לח"י.

לפרנסת המשפחה הצליח אליהו להתקבל לעבודה במפעל הטקסטיל "משי זקס", בעזרת אחד מחברי ההנהלה, מקורב ללח"י, שם עבד עד לסגירת המפעל. היה לראש וועד העובדים והגיע להשגים חשובים למענם. אחרי קום המדינה עבד בהסתדרות העובדים הלאומית, היה פעיל ב"ליכוד", וחבר מועצת העיר רמת־גן, בה גר. היה חבר המועצה הדתית וכִהן כסגן יו"ר המועצה. יסד בר"ג בית־כנסת ע"ש עולי־הגרדום.

אליהו נפטר ב־ג' באדר א' תשמ"ו–פברואר .1986 תמיד פעל ללא לֵאות למען הכלל.
הותיר אחריו אשה, צפורה, שני בנים ובת .