ירושלמי (ירוזולימסקי) אהרן – גרישה

שם מלא: ירושלמי (ירוזולימסקי) אהרן
כינוי בלח"י: גרישה
תאריך לידה: 6.8.1923
תאריך פטירה: 2.7.2004
ארץ ועיר לידה: לודג'
שנת הצטרפות ללח"י:
 

אהרן נולד בעיר לודז' ב־6.8.1923 להוריו רבקה ויעקב. ההורים נימנו עם המעמד הבינוני, ואהרן למד בבתי־ספר פרטיים בגימנסיה "שוויצר". הבית היה ציוני ומסורתי. בגיל 10 הצטרף לתנועת בית"ר והיה פעיל במחנות קיץ וחורף. הוא נשלח על־ידי התנועה להשתתף באימוני הגדנ"ע הפולני ע"ש ברק יוסלביץ', שם למד שימוש בנשק למרות גילו הצעיר והתכונן לעלייה. ב־12.2.1939 עלה בנמל קונסטנצה (רומניה) על אניה בשם "צ'פו". לאחר שבועיים של הפלגה, עלתה האניה על שרטון על־יד כרתים, והנוסעים הגיעו לחוף בסירות. כולם ניצלו, רק החפצים האישיים והמזון ירדו למצולות. בקרבת מקום שטה האניה "קטינה", אניית מעפילים מצ'כיה והונגריה ובה 600 מעפילים שגורשו מחופי הארץ על־ידי הבריטים. האניה אספה אותם, וכך הפליגו 1200 מעפילים לכיוון א"י. ביום האחרון של פסח הגיעו ארצה וירדו בחוף כפר ויתקין. אהרן הצטרף לפלוגת עבודה של בית"ר במושבה עקרון (מזכרת בתיה), שרוב חבריה היו יוצאי לודז'.
עם הפילוג, הצטרף ללח"י ועבר לראשון־לציון. עבר קורס בנשק, קורס אידיאולוגיה, והיה המקשר של יהושע כהן. הוא התקבל לעבודה במחנה הצבאי צריפין, בבית־חרושת למילוי מוקשים, כשמטרתו להוציא חומרי נפץ, לשימוש המחתרת. אך החיפושים היו כה יסודיים, שלא הצליח להבריח את החומר, ולכן עזב.
אהרן נאסר ב־14.2.1942, יומיים אחרי רצח יאיר, כנראה כתוצאה מהלשנה. לאחר חקירות הבולשת ביפו, שהה בבית־הסוהר 30 יום. לאחר־מכן הועבר לבית המעצר במיזרע ומשם ללטרון. לאחר בריחת ה־20, נענשו הנשארים והועברו לבית־הסוהר בעכו למשך שמונה חודשים. מעכו הוחזרו ללטרון, ולאחר תקופה קצרה הוגלו יחד עם 251 עצורים אחרים לאסמרה שבאריתריאה, ומשם לסודן ולקניה. אהרן הוחזר ארצה עם אחרוני הגולים, ב־.12.7.1948 ומיד התגייס לצה"ל. הוא שירת בגדוד 89, בחטיבה 8, בפלוגה של "דב הבלונדיני", לאחר שעבר קורס סמלי פשיטה, הושאל כמדריך לבית־ספר לטנקיסטים. עם פירוק החטיבה, הועבר לבית־ספר לשריון. באוקטובר 1949 שוחרר מצה"ל. במסגרת המילואים עבר קורס לסמלי מודיעין וצורף לחטיבה 8, שהוקמה מחדש, כסמל מודיעין חטיבתי.

בסוף 1949 התחתן אהרן עם חדוה שטיינברג, ששירתה בצה"ל כאחות וטיפלה בו בבית־החולים. נולדו להם שני ילדים: בת, ליאורה, ובן, זאב, ושישה נכדים. לאחר שחרורו מצה"ל, עבד במשרד הפנים בביקורת הגבולות בנמל־התעופה בן־גוריון. משנת 1954 עד 1974 עבד במלבן כאחראי על אישפוז, ומשנת 1974 עד 1986 הועסק בתעשיה האוירית. פרש לגימלאות בשנת .1986