יעקבי (ויניק) שלמה – ראובן

שם מלא: יעקבי (ויניק) שלמה
כינוי בלח"י: ראובן
תאריך לידה: 16.2.1917
ארץ ועיר לידה: פולניה, ווהלין
שנת הצטרפות ללח"י: 1942
 

שלמה נולד ב־16.2.1917 בעיר רובנו בפלך ווהלין בפולניה להוריו רחל ויעקב. אביו היה סוחר מכובד ואמיד ואִמו עקרת־בית. למד ב"חדר" ולאחר־מכן בבית־ספר יסודי של רשת "תרבות". עם סיומו, המשיך בלימודיו בגימנסיה "תרבות". בגיל 14 הצטרף לבית"ר ומילא בה תפקידים שונים, לרבות היותו חבר מפקדת הסניף. כשאברהם שטרן (יאיר) הגיע לפולין והחל לארגן את תאי האצ"ל, נרתם שלמה למשימה זו ויחד עם חבר אירגן שני תאים של האצ"ל ברובנו. בשנת 1938 החליט להצטרף לקבוצת בית"רים שעמדו לעלות לארץ־ישראל במסגרת העליה הבלתי לגלית שאירגן האצ"ל וכונתה: "אף על פי". הוא הגיע לארץ ב־5.1.1939 באניה "דלפא". העולים הורדו מהאניה בחוף נתניה, שם המתינו להם אנשי האצ"ל שהובילום למקום מבטחים. 

שלמה התגייס לפלוגת העבודה של בית"ר בנתניה. עם סיום שירותו בפלוגה ועם הפילוג באצ"ל, הצטרף ללח"י. ב־1941 עבר להתגורר בעיר העתיקה בירושלים. בתחילת 1942 נעצר ונשלח למחנה המעצר במיזרע ומשם ללטרון. שלמה היה בין אלה שבמשך שמונה חודשים חפרו מינהרה שדרכה ברחו הוא ו־19 מחבריו, אנשי לח"י, והגיעו בשלום לתל־אביב. מיבצע זה היכה בתדהמה את השלטונות הבריטים והיווה מכה קשה ליוקרתם.

אחרי הבריחה היה חבר במנגנון הקבע של לח"י ומילא תפקידים רבגונים ואחראים. הוא השתתף בהדפסת עיתון "החזית", ואירגן את מנגנון העורף של המחתרת בשרון ובשומרון. לאחר־מכן התמנה לאחראי על סניף ירושלים, ולימים היה גזבר לח"י.

עם קום המדינה, שוחרר מצה"ל כדי להשתתף בהקמת מפלגת "הלוחמים", מיסודה של לח"י. בעקבות הוצאתו להורג של הרוזן ברנדוט, נאסר שלמה, אך הצליח לברוח. כשניסו לעצרו שוב, בלכתו ברחוב, החל לרוץ, נורה ונפצע קשה. הוא נעצר על־ידי משטרת ישראל ושכב תחת שמירה בבית־החולים הדסה, ברחוב בלפור בתל־אביב. בסיוע חבריו, הצליח לברוח מבית־החולים, בעודו פצוע, בבריחה נועזת דרך אשנב בשירותים, וירד שלוש קומות בסולם חבלים. חבריו המתינו לו למטה. לאחר החנינה הכללית, החל את חייו האזרחיים. 

הוא הקים מפעל לבלוקים בו עבד. בשנת 1953 נשא לאשה את רחל לבית קוזניץ ונולדו להם שלושה ילדים: יעקב, ארנון וחוה. את פעילותו הציבורית הקדיש לבית יאיר.