יונגשטיין שמואל – אברהם

שם מלא: יונגשטיין שמואל
כינוי בלח"י: אברהם
תאריך לידה: 1929
ארץ ועיר לידה: ישראל
שנת הצטרפות ללח"י: 1946
תאריך פטירה: 6.6.15
 

שמואל נולד בארץ־ישראל בשנת 1929 למשה, עולה חדש מפולין, ולמרים, ילידת צפת, דור חמישי בארץ. לשמואל עוד אח.
האב התקשה להשתלב בארץ וחזר עם משפחתו ושמואל התינוק לפולין. הגעגועים לארץ גברו, ובשנת 1931 חזרו לארץ כעולים בלתי ליגאליים. וזאת, באניה שהפליגה לבירות, ותמורת שוחד סטתה מדרכה, הורידה כ־20 יהודים ביפו, ואחַר המשיכה בדרכה לבירות.
המשפחה היתה שומרת מסורת. הסב, אבי האב, היה דתי מאד, שימש כגבאי בבית־כנסת והשפיע על חינוך נכדיו. הם השתקעו ביפו. לאב היה בית מסחר לכלי בית בשוק במנשיה. בשנת 1936, עם פרוץ הפרעות בארץ, הצליחה משפחת יונגשטיין ועוד מיספר משפחות לברוח מיפו ולהינצל הודות לידידות עם סוחר ערבי, שגילה לאב שמתכוננים לפרוע בהם. המשפחה עברה לשכונת שבזי ומשם לרמת־גן.
שמואל למד בבית־ספר "תחכמוני" ואחר כך בבית־ספר דתי ברמת־גן. את לימודיו המשיך בבית־הספר המקצועי "מונטיפיורי", בו למד מסגרות ומכונאות. ביום עבד כמסגר בבית־חרושת "עלית", בו עבדו עוד מספר אנשי מחתרת.
בשנים 1943–1944 היה חבר בבית"ר רמת־גן, שיחק כדורגל במסגרת המועדון, והתאמן באיגרוף.
ב־1946 התגייס ללח"י והתאמן בנשק. הדביק כרוזים ברמת־גן והיה אחראי להדבקת כרוזים בפתח־תקוה. שם התנכלו לו אנשי ההגנה, שנהגו לנקב את צמיגי האופנוע בעזרתו היה מאבטח את המדביקים. באחת התקריות ירה מיספר יריות באויר וההתנכלויות פסקו.
בתקופה בה היה במחנה בנתניה, נעצר באחד הימים חייל אנגלי, רכוב על אופנוע, ליד קיוסק. שמואל ועוד חבר שהיו במקום התנפלו על החייל ואיימו עליו שלא יזוז. החייל נבהל, ביקש לא להרוג אותו, הם החרימו את הרובה, ובשובם למחנה נתקבלו באהדה.
התגייס לצה"ל יחד עם כל אנשי לח"י, בשייח־מוניס ושרת בגדוד 82, חטיבה .8 הוא שוחרר מטעמי בריאות וכעבור זמן קצר גוייס שנית. בשנת 1952 שרת במחנה ג'וליס ובתל־נוף. שוחרר משירותו בצה"ל בשנת .1953
עבד ב"עלית" כ־20 שנה ומספר שנים היה חבר בועד העובדים ובמועצת הייצור של המפעל. פעילות זו היתה במסגרת הסתדרות העובדים הלאומית. היה חבר בהנהלת קופת־חולים לאומית וחבר המועצה הארצית שלה.
בשנת 1951 נשא לאִשה את חנה לבית זברניק, ניצולת שואה, שהגיעה ארצה לאחר קום המדינה. להם שלושה ילדים ונכדים.
בשנת 1971 עזב את "עלית" והצטרף לעסק משפחתי של דודו, חברת ש.מ.א. בע"מ, חברה לתיקוני מאפיות, בה עסק בתחזוקה ותיקון מכונות, בסקטור היהודי והערבי כאחד.
נפגע בעבודה. בשנים האחרונות התגוררה המשפחה בלוד.