שיתוף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

שם: קלמינוב מרדכי

כינוי בלח״י: עמישר

תאריך לידה: ט' בתמוז, תר"צ, 7 במאי 1930

מרדכי קלמינוב, נולד לאברהם וחנה ביום בט’ בתמוז, תר”צ בירושלים.

בילדותו למד מרדכי בבית ספר גאולה והוא זוכר כיצד שמע שם על הוצאתו להורג של שלמה בן יוסף, יום ששינה את חייו לנצח, לדבריו.

כנער למד מרדכי בתיכון מעלה, שם הצטיין במתמטיקה ובתלמוד. מרדכי הצטרף לברית החשמונאים בגיל 13, ודרך פעילותו שם התוודע לאנשי לח”י והחל לעשות עבורם שליחויות קטנות.

מרדכי הצטרף רשמית ללח”י בשנת 1944, כשהיה בן 14. כשנה לאחר מכן, אחד ממוריו הבחין בו כשהוא מדביק כרוזים ברחובות וכתוצאה מכך הוא סולק מבית הספר התיכון בו למד. לאחר שעזב את בית הספר, הוא הקדיש יותר ויותר זמן ללח”י. כדי שלא להזניח את לימודי התלמוד שלו, למד מרדכי באופן חלקי בישיבת חברון, אך אחד הרבנים ראה אותו כשהוא מדביק כרוזים והוא סולק גם מהישיבה. בסופו של דבר הוא התחיל ללמוד במרכז הרב, בסביבה מסבירת פנים וסובלנית שאפשרה לו ללמוד תלמוד בשלווה.

מרדכי פעל במחלקת הגיוס, היה אחראי על תאים של בני נוער שהדביקו כרוזים והסתיר והעביר נשק עבור לח”י. באחת הפעמים יצא להעביר כרוזים להדבקה עם אלכסנדר רובוביץ’ – “חיים”, ושני הנערים הלכו לכיוונים שונים כדי להביא את הכרוזים לשתי קבוצות נפרדות. כשאלכסנדר לא שב בתום המשימה, מרדכי ירד למחתרת והסתתר. מכאן והלאה מרדכי התגורר במקומות זמניים והקדיש את כל זמנו ללח”י.

לימים יתגלה כי אלכסנדר נחטף ונרצח על ידי כוח בריטי בפיקודו של רוי פארן. החטיפה והרצח של אלכסנדר השפיעו עמוקות על מרדכי. שני הנערים למדו יחד לימודי תלמוד מתקדמים ומרדכי היה זה שהביא להצטרפותו של אלכסנדר לברית החשמונאים, עובדה שהוא עדיין נוצר בליבו, לנוכח הטרגדיה שפקדה את חברו.

כאשר הבריטים עזבו את ארץ ישראל, מרדכי נשאר בשורות לח”י ונלחם למען ירושלים תחת פיקודו של דרור. הוא השתתף בתפיסת בנק ברקליס ובכיבוש כנסיית הנוטרדאם ב-15 במאי 1948. הוא זוכר שהציב חומרי נפץ וחיכה לפוצץ אותם כשטנקים של הליגה הערבית עשו את דרכם משער דמשק במעלה רחוב יפו, ​​ותפס מחסה רק ברגע האחרון.

לאחר ההתנקשות במתווך מטעם האו”ם, הרוזן פולקה ברנדוט, נעצר מרדכי ושהה מספר חודשים בכלא עכו, שם פתח בשביתת רעב על מנת למחות על תנאי מעצרו.

לאחר שחרורו מכלא עכו, סיים מרדכי את לימודי התיכון, נרשם לטכניון והשיג תואר בהנדסה. לאחר מכן התגייס לצה”ל. בשנת 1960 הגיע לביקור בארצות הברית, אך מה שהיה אמור להיות טיול הפך למגורים לכל החיים, לאחר שמרדכי פגש בניו יורק את שולמית והשניים התחתנו ובנו את ביתם בבוסטון.

בשנת 2015, רות פלס, שהייתה חברתו לשעבר של מרדכי ואף היא הייתה בלח”י, יצרה עימו קשר. רות כבר נפטרה, אך ידידותם המחודשת, עד לפטירתה, גרמה למרדכי להתחיל לכתוב רומן בדיוני היסטורי אודות תקופתו בלח”י. הוא ממשיך לעבוד על הרומן, לעמוד מאחורי האידיאלים של לח”י ולהוקיר את זיכרונותיו כלוחם חופש.

הצטרפו לרשימת התפוצה