זימן חיים זאב – עקיבא

שם מלא: זימן חיים זאב
כינוי בלח"י: עקיבא
תאריך לידה: 3.2.1932
תאריך פטירה: 21.3.1968
ארץ ועיר לידה: פולין, ווארשה
שנת הצטרפות ללח"י: 1945
 

זאב נולד ב־כ"ו בשבט התרצ"ב (3 בפברואר 1932) בווארשה בירת פולין. הוריו, שלמה ובלה, עלו עם זאב בהיותו כבן שנה לארץ ישראל.
למד בבית־הספר מזרחי לבנים ברחוב נוה שאנן. בהשפעת הורי אביו, עבר ללמוד בתלמוד תורה "הסתדרות החרדים", המשיך בישיבת "אור התלמוד", קיבל מכתב הצטיינות ובו נאמר "שלפי כשרונותיו ראוי להיות גדול בישראל".
בן ךְ13 הצטרף ללח"י, ובגלל פעילותו במחתרת הפסיק את לימודיו בגיל .16 הוא אמר להוריו שנשבע אמונים לא לעזוב את לח"י, ושהוא עושה זאת "כי היהודים צריכים מולדת", ולמען "שסבא שלו ודוֹד שלו יוכלו לבוא לארץ". ההורים שמעו וסייעו בידו ככל יכולתם. בבית הכינו דבק, וחנות הירקות של הוריו היתה תחנת חלוקה של כרוזים.
פעם כאשר ברח מהבריטים בעת הדבקת כרוזים, נפל לבור סיד ובקושי נחלץ. פעם אחרת, כאשר רדפו אחריו שוטר יהודי ושוטר בריטי והוא נתפס כשבידיו דבק חם, אמר לו השוטר היהודי: "שפוך עליו את הדבק!" זאב שפך על השוטר הבריטי את הדבק ונמלט. כן השתתף במעקבים ובמיבצע החלפת שמות של רחובות הנושאים שמות בריטים בשמות עבריים: במקום קינג ג'ורג' – דוד המלך, במקום אלנבי – החרות. עבר קורס לנשק והיה במחנה הנוער ב'רמת יאיר'.

ב־1949 הצטרף לקיבוץ נוה יאיר, שהוקם על־ידי חברי לח"י. ב־1950 התגייס לצה"ל כנהג קומנדקר וניצל בנס מתאונת דרכים. במיבצע קדש נהג במיכלית מים, הרכב התקלקל, ועד שתיקנוֹ, התקדמו הכוחות, והוא נשאר לבדו במשך ארבעה ימים, עד שהגיע למקום ישוב כשהוא רעב וחולה.

כשהשתחרר מצה"ל, עזר לאביו להגשים את שאיפתו לבנות בניין בארץ ישראל, וחלק ניכר מן העבודה עשו במו ידיהם. בעבודתו האזרחית היה נהג תובלה. ב־1966 נשא לאשה את גאולה קורח, ואחרי שנה נולדה הבת תמר.
זאב היה בחור אינטליגנטי, מוכשר, נבון, בעל תושיה, נעים הליכות. כינויו היה עקיבא, והוא קיים את דברי רבי עקיבא: "ואהבת לרעך כמוך. זה כלל גדול בתורה". שמח לעזור לכל אחד – בכסף, בתרומת דם, בעצה טובה.
נפטר ב־כ"א באדר תשכ"ח (21.3.1968) בהיותו בן .36 נטמן בחולון. לזכרו כתב חבר: "אתה, עם הצחוק התמידי על שפתיך, תמיד חשבת על חבריך, אתה, אשר מסרת נפשך מנגד עת מולדתך היתה משועבדת. במחתרת מילאת כל משימה לתפארת, לפתע פסק לבך האציל לפעום".