כ’ בשבט תש”י

שלום רב לך, יקירתי –

הפעם כנראה כמעט בטוח, שאגיע לפני המכתב. בכל-זאת אני כותב כמה שורות.

יצאנו מתל-אביב כמה דקות אחרי שעה 1100. כל זמן שנסענו בשפלה, היה האקלים דומה לזה של תל-אביב. רק בין הפרדסים נראה שלג. הכביש היה נקי לגמרי. אבל משהתחלנו לעלות בהרים, התחלנו להרגיש בהתקררות האוויר. וככל שהתרוממנו, נראו על ההרים שכבות יותר עמוקות של שלג. המחזה הוא יפה. בדיוק כמו בחוץ-לארץ. את הכביש טאטאו והוא היה נקי עד שהגענו לירושלים. כאן השלג עדיין מוטל ברוב הרחובות, על מגרשים ריקים ועל גגות הבתים, בשכבה עבה מאד. אם לא יבוא גל של חום, לא יפשיר השלג לפני תום  שבוע ימים, גם אם לא יתוסף שלג חדש. האקלים כאן הוא חורפי ממש. את הסוודר העליון השארתי במלון, אבל חם לי גם בשני הסוודרים שאני לובש.

היום תתקיימנה שתי ישיבות, כרגיל. מחר, יום ד’, כנראה תתקיים ישיבה משעה 1100 בבוקר עד שעה 200 אחה”צ ואחרי זה נוכל לנסוע הביתה. אני מקווה אפוא, להיות בתל-אביב בתחילת הערב.

נפגשתי עם רומק ואמרתי לו, שעליו לבחור. הוא טוען, שאין לו כל קשר אתם. אך אני חזרתי והדגשתי לו את הדבר, ואם יוודע לי, כי הוא ממשיך בקשר אתם לא אפגש אתו להבא.

אני מצטער, שהעניינים גורמים לך צער. אני בטוח, שגם הגל העכור הזה יעבור ולא תהיה להם תקומה. הבוץ יוחזר אל המשליכים אותו.

רק כמה שעות שנפרדתי מכן וכבר אני מתגעגע גם אליך וגם אל דורית. אני שומע באוזני ממש, איך היא קוראת “אבא”. נו, מחר נתראה שוב.

הרבה נשיקות לך ולדורית

תמיד שלך

נתן