ג’ טבת תש”ט

אהובי,

אני מנצלת את ההזדמנות ומעבירה לך מלים מספר.

השבוע שלחתי לך חבילה ומכתב, הקיבלת את זה כבר?

בבית הכל בסדר. הילדה שקטה ונחמדה. היום הוצאתי אותה בפעם הראשונה עם המיטה למרפסת. מחר אלך איתה לטייל.

הקטנטונת שלנו נשארה עכשו בת-יחידה בבית וכל בני-הבית מתעניינים בה. מה לכתוב לך? כל מחשבותי והתעסקותי נתונים עכשו לקטנטונת ומאחר שאת כל ה”חכמות” שלה כתבתי לך במתב הקודם אין לי ממש כל חומר חדש ולהתפלסף אין לי חשק. נוסף לכך אני ממהרת, כי המוכ”ז יבוא עוד מעט לקחת את המכתב ואינני רוצה לעכב בעדו.

מה שלומך? איך הענינים במשפט? העיתונים בזמן האחרון אינם מוסרים בפרט כעת.

כתוב לי אם נחוצים לך איזה שהם דברים?

מה שלום מתי? ד”ש לבבית בשבילו.

נחמה ובני משפחתה מוסרים ד”ש לבבית ומבקשים ממך שתחזור כבר מהר הביתה. גם אני מצטרפת לבקשתם זו ומוסיפה הרבה הרבה נשיקות

פרידה