יב אייר תשח

שלום רב לך, אהובתי –

כפי שאת רואה, עדיין לא נחטפתי. אמנם, אפשר גם לכתוב ב”מאסר”, אך אני כותב מביתי. כבר לא יחטפו יותר. אמש התקיימה פגישה. הם הבטיחו לשחרר את אנשינו ואנו הבטחנו לשחרר את שלהם. החטיפה פגעה בהם מאד. היו ביניהם אנשים חשובים מאוד שלהם.

עדיין אין לי תשובה בעניין ארוחות-צהריים בשבילך. אך אני כמעט בטוח, שהדבר יסודר עד סוף שבוע זה. אל דאגה ואל רוגז.

על ה”סנסציה” שלך בשובך שלשום בלילה לא סיפרתי לאיש וגם לא אספר לאיש לפי שעה. כי אני אספר זאת בהלצה ויימצאו כאלה, שבאמת יאמינו, שרצו לחטוף אותי.

מה שלומך? איך את מרגישה? שלומי טוב מאד.

מסרי שלום לשולמית וגם לבני הבית.

ולך הרבה נשיקות – ג.

תאריך חתוך. אחרון בקובץ מכתבים אבא 3.