מרים לבית רבי, נולדה בשנת 1926 באפגניסטן לאביה נחמיה ואמה שפרה, במשפחה בה ארבע אחיות ושלושה אחים. אביה היה סוחר. משפחתה עלתה בשנת 1928, תוך תלאות רבות, הרפתקאות מסוכנות וּמסע מפרך, והתיישבה בירושלים. מרים למדה בבית ספר “שפיצר” עד כתה ו’.

בשנת 1941 נישאה לששון אלון (יזדי), שגויס ללח”י בשנת 1946. ביתם הפך מוקד פעילות, בעיקר בהפצת חומר הסברה. ואז גם מרים צורפה למחתרת. באותה תקופה היתה כבר מטופלת בילדים, ולפיכך התרכזה פעילותה בעיקר בפתיחת ביתה לרווחה למדביקי כרוזים, למפיצי חומר הסברה ולחברי תנועה שהיו זקוקים לקורת גג. היא נהגה לבשל את הדבק להדבקת הכרוזים, לארח את הנערים והנערות, והבית בשכונת “בית ישראל” שימש כבסיס יציאה לפעולות.

בעת אחד החיפושים שנערכו בבית, נאלצה מרים להשתמש בתחבולה, שהיה מעורב בה גם בנה, אמנון, בן הארבע, על מנת להסתיר מעיני השוטרים הבריטים חומר הסברה שהיה בבית. היא סבלה רבות מהטרדות שכנים, שחשדם התעורר לנוכח הפעילות המתמדת בבית. מרים גם סייעה לבעלה בגיוס חברים חדשים ללח”י.

לאחר ההתנקשות ברוזן ברנדוט, נעצר בעלה. מרים, אם לילדים רכים, לא ידעה היכן הוא וחששה לגורלו. לאחר שובו, התרחבה המשפחה: שבעה ילדים, שלושה בנים וארבע בנות. חלק מהם השתלמו בלימודים ורכשו השכלה גבוהה. בשנת 1990 נפטר בעלה ששון ממחלה. מרים התגוררה בירושלים והיא סבתא לנכדים.